לתולדות המאבק בין עברית ממסדית לעברית ילידית בישראל
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-34A101מילות מפתח:
אידאולוגיות לשון, לשון לאומית, נורמטיביות, עברית ילידיתתקציר
שיח התקן העברי העממי של ימינו מסגיר יחס דו־ערכי לתקן הלשוני: מצד אחד קבלת סמכותו של תקן ממסדי, ומצד אחר התנגדות להתערבות בלשון הפרט. יסודו של ההבדל הזה בימי העלייה השנייה במתח בין ועד הלשון ובין אגודת המורים ומגשימי תחייה אחרים. שני הגופים קידמו לשון לאומית מודרנית, אבל אנשי ועד הלשון דגלו בתכנון עיוני המבוסס על העבר, ואילו המורים דגלו בהגשמה ספונטנית המכוונת להווה ולעתיד.
בשנות החמישים התעורר מתח לשוני אידאולוגי דומה בין החלוצים, הדור הוותיק של ההורים והמורים, לצברים, שזהותם הדורית התגבשה בתקופת היישוב. הלשון שזוהתה עם החלוצים הייתה עברית ממסדית הכפופה לנורמה פוסקנית ולמסורת הטקסטים היהודיים, והלשון המזוהה עם הצברים, צאצאיהם, הייתה עברית ילידית הכפופה לנורמה מנהגית ולניסיון חיים. המעבר מחיי יישוב לחיי מדינה ב־ 1948 וחילוף הדורות הטבעי הביאו לחיזוק הממד הנורמטיבי בשני המחנות — פעילות נמרצת של תכנון לשון לעומת עליית יוקרתה של העברית הצברית.
שני המאבקים האלה חברו זה לזה בתודעה הקולקטיבית הישראלית ויצרו ניגוד תרבותי עמוק, המוּכר לכל דובר עברית בישראל, בין הלשון הרשמית והמוגבהת של הממסד, המשקפת תפיסה לאומית מאחדת וממלכתית, ללשונם הטבעית של דוברות ודוברים, המשקפת תפיסה לאומית אינדיווידואליסטית ועממית.
במבט משווה מתגלה דמיון בין העברית הישראלית לליטאית וללשונות לאום צעירות אחרות באירופה, והוא מלמד שהיחס הדו־ערכי כלפי התקן מגלם יחס דו־ערכי כלפי הלשון הלאומית: מצד אחד היא נתפסת כביטוי רצוי לזהות לאומית יציבה, ומצד אחר — כהתערבות ממסדית בלתי רצויה בחיי הפרט.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2020 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
