קבוצות שוליים בישראל: נראים, אבל לא כולם נשמעים

מחברים

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-35A112

מילות מפתח:

הזדמנויות פוליטיות, חסרי בית, יוצאי אתיופיה בישראל, להט, משאבים, נכים, סדר יום, קבוצות שוליים

תקציר

בקבוצות שוליים יש אזרחים שסובלים מהדרה, מאפליה ומסטיגמה ומצויים בירכתי המפה הפוליטית והחברתית. במאמר זה נידונים יוצאי אתיופיה, להט"ב, נכים ודרי רחוב. שאלות המחקר מתייחסות למידת תשומת הלב שקבוצות אלה זוכות לו מהשלטון הן בהעלאת הנושא על סדר היום במליאת הכנסת, ניסיונות חקיקה והשלמתה והן להסברים שמספק השלטון עצמו לשוני בין קבוצות השוליים. אפשר לייחס שוני זה לשלושה גורמים: (א) משאבי הקבוצה הזמינים לגיוס; (ב) הייצוג שהיא זוכה לו, המעניק לה הזדמנויות פוליטיות; (ג) דרך מסגור הבעיה ומידת התאמתה לערכים מרכזיים. בהשוואה ליוצאי אתיופיה, ללהט"ב ולדרי הרחוב, הנכים זוכים במירב תשומת הלב. הם עתירים במשאבים, הם מיוצגים בכנסת, ותביעותיהם מוגדרות במונחים של צדק אנושי עטוף הילה של ביטחון ישראל. יוצאי אתיופיה הם הבאים בתור. משאביהם דלים, יש להם נציגים בכנסת, ובעיקר — בעיותיהם מנוסחות במונחים של ערכי ליבה: עלייה וציונות. במקום השלישי מצויים הלהט"ב; הם עתירים במשאבים ומיוצגים, אך הדימוי שלהם אינו עולה בקנה אחד עם האתוס הישראלי. האחרונים — דרי הרחוב — חסרי משאבים, חסרי נגישות למוקדי הכוח ונתפסים בעיני הציבור כאחראים למצבם. תשומת הלב שניתנה לעניינם מזערית. מאמר זה מעיד על שונות במידת השוליות של קבוצות שוליים, אבל אינו נותן תשובה חד־משמעית בדבר חשיבותם היחסית של ההסברים. משאבים אינם מועילים בהכרח וייצוג לא מעניק מפתח לתשומת לב. אפילו תהודה ערכית חזקה איננה מוחקת שוליות. רק צירוף שלושת המרכיבים מאפשר לקבוצה לזכות בתשומת לב מהשלטון.

פורסם

01.07.2021

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

קבוצות שוליים בישראל: נראים, אבל לא כולם נשמעים. (2021). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 35, 34-60. https://doi.org/10.51854/bguy-35A112