השיח התאופוליטי וביקורת המדינה בשירת אלתרמן

מחברים

  • יוחאי אופנהיימר Tel Aviv University image/svg+xml מחבר/ת

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-44A201

מילות מפתח:

'הטור השביעי', המדינה, נתן אלתרמן, תאופוליטיקה

תקציר

במאמר זה אני בוחן את שירת נתן אלתרמן בעשור הראשון למדינה ומתמקד בממד התאופוליטי המפוצל שיש בה. הפיצול בא לידי ביטוי בשני אופנים מנוגדים של שימוש בסמנטיקה תאולוגית: מצד אחד השפה הדתית מגויסת להענקת הכשר למעשה הציוני ולהישגיו המדיניים (כגון הקמת המדינה, העלייה) וכן להישגי הצבא (דוגמת מבצע קדש). כאן התאולוגיה משרתת את הנרטיב הלאומי ואת הצדקתו האידאולוגית. מצד אחר השתמש אלתרמן בסמנטיקה התאולוגית כדי להעניק תוקף למחאה מוסרית אנטי־ממסדית. התאופוליטיקה שימשה כלי לביקורת נוקבת על הפרקטיקות הכוחניות של הריבונות הישראלית, בייחוד ביחסה לקבוצות מוחלשות כמו ערבים ומזרחים. שימוש זה ניסח אתוס של קיום מוסרי, הומניסטי ואוניברסלי, תוך כדי גינוי הלאומנות שהשתקפה בהתנהלות המדינית והציבורית.

אני מתמקד בשירי ׳הטור השביעי׳ ובבחינת הפיצול הזה. לאחר הבהרת המונח ׳תאופוליטיקה’ הדיון עובר לבחינת שירים שממחישים את הפן הפרו־ממלכתי, המעניק הכשר מטפורי־דתי למעשה הלאומי. בהמשך הדברים אני בוחן את שיח הביקורת על הריבונות ועל יחסה למיעוטים. שיא הפיצול מוצג באמצעות ביקורת שמתח אלתרמן על הטוטליטריות הסובייטית (משפטי פראג( וניתוח שירי עיר היונה. שירים אלו מייצגים שימוש אנטי־מדיני מובהק בשיח התאולוגי ואף מעיזים להציג עמדה דיאספורית אשר מעדיפה את הערך הרוחני של חיי הגלות מחיי ריבונות ושייכות טריטוריאלית. 

Downloads

פורסם

30.07.2026

גיליון

מדור

מאמרים

Categories

כיצד לצטט

השיח התאופוליטי וביקורת המדינה בשירת אלתרמן. (2026). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 44, 9-38. https://doi.org/10.51854/bguy-44A201