לתקן את הכלים השבורים: קבלה לוריאנית ב'קיץ בדרך הנביאים' לדוד שחר

תקציר

המאמר דן ברומן ״קיץ בדרך הנביאים״ מאת דוד שחר ובשימושו בייצוגים של הקבלה הלוריאנית ככלים לחציית גבולות. שחר, שהושפע עמוקות מגרשם שלום, הופך את המיסטיקה, ששלום ראה בה חציית גבול בין האדם לטרנסצנדנטי, לתמה פואטית. הוא מתמקד ברחוב הנביאים, קו תפר גאוגרפי מוגדר היטב בירושלים, בשנת 1936 — שנה של שינוי רדיקלי. זהו המרחב הלימינלי שבו חיות שלל דמויותיו של שחר וזהותן משתנה ללא הרף. רחוב הנביאים הספרותי של שחר דומה לרחוב ההיסטורי, אך הוא נבנה מחדש באמצעות זיכרונו של המספר. כך נחצה שוב הגבול בין הממשי למדומיין, באופן המאפשר לשחר להציג עולם אידיאלי הקורס כאשר המציאות פולשת אל המקום המדומיין. הפרק האחרון מתמקד באפשרות לחצות באמצעות הספרות את הגבול הבלתי עביר שבין החיים למוות, ובכך להפוך את הסופר לאל למחצה שבכוחו לברוא מחדש את העולם האידיאלי שאבד מתוך שבריה של מציאות מנופצת.