פחד בצל תותחיה של סוריה: קיבוצי הספר ומשטר הרגשות הישראלי

מחברים

מילות מפתח:

יחסי ישראל-סוריה, קיבוצים, פריפריה, שביתת הנשק בין ישראל לסוריה, קיבוצי הצפון, 'קהילות רגשיות', ברברה רוזנוויין, יישובי ספר, ויליאם רדי, 'משטר רגשי'

תקציר

גבול ישראל–סוריה היה מוקד חיכוך מתמיד מאז חתימת הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה בשנת 1949. מעשי איבה פרצו סביב משאבי המים וכן סביב עיבוד הקרקעות והשליטה באזורים המפורזים. קיבוצי הצפון, שהיו מעורבים בפעולות שעוררו תגובות אלימות מצד סוריה, נעשו בעצמם קורבנות של אותה אלימות. מסוף שנות החמישים, ובייחוד בשנים שקדמו למלחמת 1967, החריף המתח. המאמר עוסק בשנים שבין מלחמת 1956 למלחמת 1967, תוך התחקות אחר תגובותיהם הרגשיות של חברי הקיבוצים שנחשפו לאלימות הסורית. הוא מתמקד ברגש מרכזי אחד — פחד.

באמצעות המושג 'קהילות רגשיות' (Emotional Communities) של ברברה רוזנוויין, אני טוענת כי חברי הקיבוצים פיתחו פרקטיקות תרבותיות ייחודיות שאפשרו להם להתגבר על הפחד. ואולם, מגזרים אחרים בחברה, ובייחוד תושבי הערים שחיו בתחושת ביטחון ושאננות, ראו בנורמות התרבותיות והרגשיות של יישובי הספר דבר שונה ואף זר, וזאת אף שרחשו לקיבוצים רגשות כנים של הזדהות והביעו עמם סולידריות. המאמר עושה שימוש במושגיו של ויליאם רדי כדי להראות כי הנורמות הרגשיות שהתפתחו בתקופת היישוב וטופחו בקיבוצים החלו לאבד מאחיזתן. עם השינוי ב'משטר הרגשי' (Emotional Regime) הישראלי נוצרו גם דגמי תפקיד חדשים.

פורסם

01.07.2016

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

פחד בצל תותחיה של סוריה: קיבוצי הספר ומשטר הרגשות הישראלי. (2016). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 26, 81-109. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/261