ממשות האדם והעולם בחוויה האוניו־מיסטית של הרב קוק
מילות מפתח:
הרב קוק, חב, חסידות, קבלה, פילוסופיה יהודית, קבלה לוריאנית, מיסטיקהתקציר
מטרת מאמר זה היא לתאר את המצב הנפשי בעת חוויית האיחוד המיסטי על פי הגותו של הרב קוק ולהשוותו לזה שבהגות חב"ד. בחסידות, כאשר האדם מתאחד עם האל הוא מבטל את עצמו. לעומת זאת, על פי הרב קוק, כאשר האדם מתאחד עם האל הוא מעצים את ההוויה ואת המציאות. חוקרים אחדים עמדו על חידושו של הרב קוק, אך איש מהם לא ניסה להסביר את התשתית הקבלית־פילוסופית שלו.
חלקו הראשון של המאמר מציג את התפתחות מושג הצמצום מן הקבלה הלוריאנית ועד לחב"ד ומסביר כיצד עיצב הצמצום את חוויית האיחוד המיסטי. חלקו השני מתאר את עקרונות הגותו של הרב קוק, ובהם מושג האחדות רבת־הפנים. המאמר דן גם בהקשר הקיומי המודרני שהביא את הרב קוק לגבש דגם חדש של איחוד מיסטי, המעצים את האני האנושי ואת העולם.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2015 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
