שוד הבדים הגדול של האצ"ל: פיקוח ממשלתי, כלכלה 'שחורה' ומאבק לאומי
מילות מפתח:
אצ"ל, יחסיה הבריטים-יהודים בארץ ישראל, שוק שחור בתקופת 'היישוב', יחסים פנים-יהודיים בתקופת 'היישוב'תקציר
ב־6 באוקטובר 1944, לאור היום, פרצו עשרות לוחמי אצ"ל למשרדי המפקח הבריטי על התעשיות הקלות בלב תל אביב, השתלטו על כמויות גדולות של אריגים יקרי ערך וכבשו לזמן קצר שטח קולוניאלי. מאמר זה מנתח את האירוע ואת השלכותיו, המצויים כיום בשולי הזיכרון ההיסטורי. טענתי היא שמנקודת מבט חברתית־כלכלית, השוד מספק הצצה למורכבות היחסים בין השלטון לחברה האזרחית בארץ ישראל. על רקע הפיקוח הכלכלי בזמן המלחמה — וצמיחתו הבלתי נמנעת של שוק שחור — השוד חושף מרחבי מגע חופפים בין האוכלוסייה המקומית לשלטון הקולוניאלי, שאותם ניצל האצ"ל למטרותיו. המאמר מפנה את תשומת הלב גם לחשיבותה של כלכלת המחתרת בעיצוב תדמיתה הציבורית: השוד ומעשי החרמה דומים גונו בידי הזרם הפוליטי המרכזי ביישוב כהתנהגות פלילית ששיקפה את אופיו מפר הנורמות של האצ"ל.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2015 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
