הגירת יזמים לארץ ישראל המנדטורית: מחדלות הפירעון של ממשלת יוון (אפריל 1932) ועד הקמת בנק דיסקונט (אפריל 1935)

תקציר

מאמר זה עוסק בהגירתם של בעלי הון יהודים מיוון לארץ ישראל המנדטורית, שנבעה משילוב של לאומיות ויזמות מסחרית אתנית מצד המהגרים. הודעת ממשלת יוון על חדלות פירעון ועל הפסקת התשלומים בגין חובה החיצוני (אפריל 1932), לצד התנאים הנוחים ששררו בארץ ישראל המנדטורית למהגרים בעלי ניסיון יזמי, הביאו מספר הולך וגדל של בעלי הון יהודים ציונים מיוון להשתתף בתהליך בנייתו של בית לאומי יהודי. תיאור וניתוח הקמתו של בנק דיסקונט בידי ליאון יהודה רקנאטי מראים כי מהגרים אלה, שהיו בעלי הון ממשי, חברתי ואנושי, פעלו כמהגרים מרצון שהונעו משיקולים כלכליים ופעלו בשוק החופשי, תוך גיוס משאביהם האתניים לפעילותם המסחרית. היכרות מוקדמת עם דוברי ספרדית־יהודית מפזורת יוצאי סלוניקי (‘הקבוצה הקולטת’), שחיו הן בארץ ישראל המנדטורית הן מחוצה לה, בעיקר במצרים, סייעה בגיוס ההון לבנק דיסקונט בתנאי מחנק האשראי של התקופה; כוח עבודה נאמן, חרוץ ומסור, שהיה מוכן לעבוד בשעות בלתי שגרתיות וגויס מקרב המהגרים מיוון, משך לבנק לקוחות מן הפזורה דוברת הספרדית, שנתנו בו את אמונם; ופעילותו הקהילתית של רקנאטי למען עתידם ורווחתם של המהגרים מיוון ושל דוברי הספרדית חידשה את משאבי הקבוצה.