אסירים ביטחוניים יהודים בראשית ימי המדינה: אסירי מחתרת מלכות ישראל כמקרה מבחן לאתגר הריבונות

מחברים

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-42A187

מילות מפתח:

אסירים, טרור פנימי, יעקב חרותי, ישראל אלדד, לח, מחתרת יהודית, מלכות ישראל, הפקודה למניעת טרור, ש

תקציר

במאי 1953 נחשפה מחתרת יהודית שביצעה פעולות טרור במדינת ישראל. רבים מחבריה היו יוצאי לח"י וחברי קבוצת סלם, שבראשה עמד הד"ר ישראל אלדד (שייב), ממנהיגי לח"י לשעבר. הם האמינו בחזון מלכות ישראל וסברו שמדינת ישראל מפריעה למימוש החזון ופועלת בדרכים שגויות. לאחר שנעצרו הם הועמדו לדין לפי הפקודה למניעת טרור משנת 1948, שהייתה שנויה במחלוקת, וסירבו לקבל את סמכות בית הדין. לאחר שהורשעו ונאסרו הם קראו תיגר גם על סמכות שירות בתי הסוהר והתעמתו עם אנשיו; עימותים אלה הסלימו גם לאלימות. אף שבמקרים קודמים התקשו השלטונות להתמודד עם אסירים ביטחוניים לא גובשו נהלים מסודרים לטיפול בהם, והדרגים המיניסטריאליים, המשפטיים והביטחוניים, ובכללם מערכת הכליאה, נאלצו להגיב לקריאת התיגר שעוררו האסירים בדרך של ניסוי וטעייה וחרגו לא פעם מהנורמות המקובלות. דרך טיפול זו הושפעה מלחצים של גורמים שונים, בתקשורת, בפוליטיקה ואחרים, והיא משקפת את חולשת הרשויות בהתמודדות עם אסירים אלו וגם שניוּת כלפיהם: מצד אחד מאבק חסר פשרות, ומצד אחר סלחנות שסופה חנינה מוקדמת.

Downloads

פורסם

11.08.2026 — Updated on 01.08.2026

Versions

גיליון

מדור

מאמרים

Categories

כיצד לצטט

אסירים ביטחוניים יהודים בראשית ימי המדינה: אסירי מחתרת מלכות ישראל כמקרה מבחן לאתגר הריבונות. (2026). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 42, 201-226. https://doi.org/10.51854/bguy-42A187 (Original work published 2025)