'לאור אפלת הימים' — המודוס השנינתי–סטירי בשירתו העיתונאית של נתן אלתרמן

תקציר

נתן אלתרמן, משוררם של היישוב ושל העשורים הראשונים למדינת ישראל, אינו מוכר בדרך כלל ככותב סטירי. שני ההקשרים שבהם מוחלים על יצירתו המונח “סטירה” או התואר “סטירי” נוגעים לספרו האחרון, הרומן המסכה האחרונה — יצירה שולית, כמעט חריגה — ולפזמונים הקלילים שכתב לתיאטראות “הקומקום” ו“לי לה לו”.

אף שהמונח “סטירה” אינו נעדר לחלוטין מביקורת שירתו העיתונאית — “רגעים” ו“הטור השביעי” — בדרך כלל אין הוא זוכה להדגשה, ותוכנן הסטירי של היצירות ומשמעותו נותרים לרוב ללא הכרה וללא ניתוח.

המאמר טוען כי המודוס הסטירי הוא מאפיין מרכזי בשירתו העיתונאית של אלתרמן, וכי הוא מפגין בו מיומנות יוצאת דופן, הממחישה את יכולותיו העשירות, המגוונות ולעיתים קרובות הווירטואוזיות. המאמר דן במרכיביו הרטוריים, הפרוזודיים, התמטיים וההיסטוריים העיקריים של מודוס זה, אשר יחד עם המודוס הנבואי והמודוס הדיסקורסיבי של אלתרמן מעצבים את חטיבת השירה האקטואלית הגדולה, הפופולרית והמשפיעה ביותר בספרות העברית החדשה.