היה או לא היה? — הקיבוצים לא רצו לקלוט עולים מארצות האסלאם
מילות מפתח:
קליטת עלייה, עולים מארצות האסלאם, קיבוצים, עליית הנוער, קיבוצים דתייםתקציר
בשנים 1948–1954 הגיעו רוב העולים החדשים מארצות האסלאם עם משפחותיהם. מעטים מאוד רצו לחיות בקיבוץ (יישוב חקלאי שיתופי), שבו החברים עבדו בשבת, המזון לא היה כשר, הילדים לנו בבתי ילדים נפרדים הרחק מהוריהם, והעבודה נעשתה ללא שכר. עם זאת, הקיבוצים אכן קלטו מספר גדול יותר של בני נוער יהודים מארצות האסלאם, ומימנו בעצמם את ההוצאות, משום שעליית הנוער (המחלקה בסוכנות היהודית שהביאה בני נוער יהודים לישראל) סירבה לשלם בעד חינוכם של נערים שלא היו יתומים.
לאחר 1951 היו רוב העולים החדשים שהגיעו לישראל צעירים ללא משפחות. רבים מהם נקלטו בקיבוצים. רובם לא נשארו זמן רב ועזבו לאחר חודשים אחדים. המחקר מראה גם כי הקיבוצים הדתיים היו המסויגים ביותר מקבלת בני נוער עולים מארצות האסלאם.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2011 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
