האסטרטגים המדעיים בתקופת הממלכתיות: יחסי הגומלין בין הקהילה האקדמית למוקדי כוח פוליטיים
מילות מפתח:
הקהילה האקדמית בישראל, פוליטיקה ישראלית, ממלכתיות, יחסי אקדמיה-שלטוןתקציר
בעשוריה הראשונים של מדינת ישראל, קבוצת עילית של חוקרים ממוסדות אקדמיים (בעיקר ממדעי הטבע) התארגנה כקבוצת סטטוס ייחודית וחזקה. חבריה היו שותפים בכירים בהתוויית ובפיתוח תוכניות ותהליכים שעיצבו באופן משמעותי את החברה הישראלית. מקורות העוצמה של קבוצה זו (המכונה "אסטרטגים מדעיים") נבעו משיתוף פעולה אישי ומוסדי בין חבריה לבין דמויות פוליטיות משפיעות ביותר, שהשפיעו רבות על סדר היום של הקבוצה. הדדיות זו הושתתה על אמון ונאמנות הדדיים, שביססו את התשתית ואת התנופה הנדרשות ליצירת המסורת הפוליטית המרכזית של אותה תקופה – הממלכתיות.
המאמר בוחן את המדיניות שיישמו "האסטרטגים המדעיים", אשר אפשרה להם לגבש רשת חברתית גמישה שבה מנהיגים פוליטיים ומנהלנים יכלו להסתייע ביכולותיהם המקצועיות מבלי לנתקם מהבסיס האקדמי שלהם, וכן לקדם את מעמדם הסמלי, לתמוך תקציבית בפעילותם המדעית ולהרעיף עליהם פרסים והכרה ציבורית.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2010 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
