האוניברסיטה העברית ושלוחותיה בתל־אביב, 1970-1950

מחברים

  • נחום גרוס האוניברסיטה העברית בירושלים image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

האוניברסיטה העברית, השכלה גבוהה בישראל, אוניברסיטת תל אביב, בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, מפא"י

תקציר

לאחר שהשיגה ישראל את עצמאותה, ניצבה האוניברסיטה העברית בירושלים בפני משבר כלכלי ופוליטי חריף. בן-גוריון וממשלתו התנגדו להנהלת האוניברסיטה ולחבר הנאמנים שלה, וניסו להכפיף את ההשכלה הגבוהה לשליטת הממשלה. באמצעות בחירתו של חוקר שאיחד כישורים מנהליים ופוליטיים לעמוד בראש האוניברסיטה והיה מקובל על בן-גוריון, ובאמצעות צירוף נציגי ממשלה לגופיה המנהלים, השיגה האוניברסיטה העברית תמיכה כספית ניכרת ומיקום מועדף עבור קמפוס חדש, מבלי לוותר על האוטונומיה הפורמלית שלה.

עם זאת, היא נכשלה בשמירה על מעמדה כאוניברסיטה היחידה בישראל המוסמכת להעניק תארים אקדמיים מתקדמים, וזאת למרות שנים של תמרונים פוליטיים וארגוניים שנועדו בעיקר לסכל את הקמתה של אוניברסיטה עצמאית בתל אביב. צעד מרכזי במאבק זה היה קליטת "בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה" בתל אביב לתוך בתי הספר למשפטים ולמדעי החברה של האוניברסיטה העברית.

כאשר ניצחה מפא"י בבחירות המוניציפליות בתל אביב, התהפכה המגמה הפוליטית ונפתחה הדרך להקמת אוניברסיטה חזקה בתל אביב בגיבוי הממשלה, הכנסת ודעת הקהל. תמיכה זו וצמיחתה של האוניברסיטה החדשה, לצד הקשיים הגוברים בניהול השלוחות בתל אביב ללא מבנה נוסף, אילצו בסופו של דבר את האוניברסיטה העברית לסגת מתל אביב. הבנה מפוקחת וחדה יותר של ההתפתחויות הפוליטיות והדמוגרפיות בישראל הייתה מאפשרת לאוניברסיטה העברית לתרום להשכלה הגבוהה בתל אביב ללא שליטה מנהלית ופיננסית – כפי שנעשה בחיפה ומאוחר יותר בבאר שבע – תוך חיסכון בהוצאות מרובות ובעוגמת נפש ממושכת.

פורסם

01.07.2009

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

האוניברסיטה העברית ושלוחותיה בתל־אביב, 1970-1950. (2009). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 19, 93-119. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/419