מדיניות ארצות־הברית במזרח התיכון: זרז לפרוץ מלחמת יום הכיפורים
מילות מפתח:
היועץ לביטחון לאומי (NSA), הנרי קיסינג'ר, יחסי ישראל-מצרים, יחסי ישראל-ארה, ארהתקציר
המאמר מתמקד בחלקו של הממשל האמריקני, ובייחוד של היועץ לביטחון לאומי (NSA) של ניקסון, הנרי קיסינג'ר, בכישלון להגיע להסדר ישראלי־מצרי בשנת 1973, שבה פרצה מלחמת יום הכיפורים. מסמכים שסיווגם הוסר לאחרונה בארצות הברית ובישראל חושפים כי התנהלות הבית הלבן במזרח התיכון לא זו בלבד שלא מנעה מלחמה, אלא אף האיצה את פריצתה. קיסינג'ר אימץ ‘מדיניות קיפאון’, שחיבלה בכל יוזמת שלום שלא תאמה את עמדת ישראל. בנסיבות אלה הבינה ממשלת מצרים כי ארצות הברית אינה מעוניינת באמת בקידום תהליך שלום. הערכה זו הניעה את המצרים לנטוש את המסלול הדיפלומטי ולתקוף את ישראל, יחד עם סוריה, באוקטובר 1973. שתי המדינות הניחו כי מהלך כזה יניע את הבית הלבן להתערב בתהליך שלום, ובסופו של דבר יביא להשבת השטחים שישראל כבשה במלחמת ששת הימים והחזיקה בהם מאז.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2009 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
