בעולם עירום: 'מוות', 'חיים' ו'פוליטיקה' בסיפור מא. עד מ. מאת יוסף חיים ברנר

מחברים

מילות מפתח:

'מא. עד מ.', כלא, הרצון לחיות, התאבדות, משמעות בחיים

תקציר

'מא. עד מ.' (1906) נחשב לספר זיכרונות לכאורה, המתאר את קורותיהם של ימים אחדים בשיירת אסירים ובבתי כלא ברוסיה. הפרשנות לסיפור המוצעת כאן מבקשת לחלץ את משמעותו העמוקה מבעד לרובד הגלוי. המחשבה המונחת ביסודו נעה בין שני קטבים: ודאות המוות והרצון הבלתי רציונלי לחיות.

הגיבור המספר מחליט להתאבד, אך חוזר בו. החיים, כפי שהוא לומד, אינם זקוקים להצדקה. החיים הם פשוט כל מה שאינו מוות. הגיבור יוסיף לחיות, אף שאין לחייו משמעות ואי אפשר לעמוד על טעמם.

בכלא מאבדים הערכים והרגשות האנושיים את תוקפם. הסיפור מציג את החיים בכלא כדגם אמיתי של חיי האדם בכללותם — דגם החושף את מהותו האמיתית של הקיום האנושי, המוכתבת בידי הקיום העיוור. מהות זו, שתורות דתיות, מוסריות ופילוסופיות מבקשות לטשטש, היא נצחית. שינויים ומהפכות פוליטיות עשויים לשנות את המעטפת החיצונית, אך אינם אלא גילויים נוספים של אותה מהות שהם מנסים לשנות.

מכאן נובעת הביקורת העקרונית על האידאולוגיות המבוססות לכאורה על התבונה והרציונליות, אך אינן מסוגלות לשנות מציאות שמטבעה היא יצרית ובלתי רציונלית. הרצון לחיות, על פי הסיפור, אינו מניח למי שעומדים בזוועת החיים לשים קץ לחייהם; יתרה מזו, הוא מוביל מקצתם לנסות להעניק משמעות לעולם חסר משמעות.

פורסם

01.07.2007

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

בעולם עירום: ’מוות’, ’חיים’ ו’פוליטיקה’ בסיפור מא. עד מ. מאת יוסף חיים ברנר. (2007). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 17, 43-79. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/466