'מגויסים במותם' — הורים שכולים, חשאיות ואִתגור ההגמוניה הצבאית

מחברים

  • אודי לבל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

שכול, הורים שכולים, דמוקרטיזציה, שקיפות, ביטחון לאומי בישראל, צה, מדיניות הביטחון בישראל, מערכת הביטחון בישראל, יחסי אזרחות-צבא, מדיניות ציבורית

תקציר

מאמר זה מתאר את תהליך הדמוקרטיזציה והשקיפות בזירת הביטחון הלאומי בישראל לאורך השנים, ואת חדירתן של תנועות חברתיות אזרחיות אל תחום עיצוב מדיניות הביטחון, שהיה נתון ל'מונופול צבאי'. התהליך נבחן בהקשר הרחב של המעבר מערכים קולקטיביים לערכים ליברליים ושל חדירת החברה האזרחית לזירת המדיניות הציבורית של המדינה. התפתחויות מוסדיות אלה מודגמות באמצעות מקרה הבוחן של יחסי ההורים השכולים והצבא בישראל. מוצגים שלושה דגמים של התנהגות ציבורית בקרב הורים לחללי צה"ל בישראל: 'דגם השכול ההגמוני', שהתגבש לאחר מלחמת העצמאות (1948); 'דגם השכול הפוליטי', שהופיע בעקבות מלחמת יום הכיפורים (1973); ו'דגם אי־האמון', שהתגבש בעקבות תאונות קשות וחשיפת מקרי רשלנות בשנות התשעים. דפוסי התנהגות אלה מתהווים בעקבות מצבי משבר שגבו מחיר כבד של הרוגים ופצועים בקרב החיילים. המאמר מתחקה אחר היוזמות הציבוריות של הורים שכולים שבעקבות האסון האישי שפקד אותם נעשו פעילים חברתיים ותקשורתיים ומעצבי תודעה ציבורית.

פורסם

01.07.2007

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

’מגויסים במותם’ — הורים שכולים, חשאיות ואִתגור ההגמוניה הצבאית. (2007). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 17, 267-286. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/477