של מי המושבות הגרמניות? חוק נכסי גרמנים ופיצוי הטמפלרים על רכושם בישראל
מילות מפתח:
מושבות גרמניות בארץ ישראל, הטמפלרים, הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה המערבית (1952), הסכם פיצוי הטמפלרים, חוק 'נכסי גרמנים' (1950)תקציר
בעת חתימת הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה המערבית (1952), חתמו שתי המדינות על הסכם נוסף: הסכם עקרונות בדבר פיצוי הטמפלרים על נכסיהם במושבות הגרמניות בישראל. הגרמנים הציבו הסכם זה כתנאי הכרחי לתשלום השילומים לישראל. המשא ומתן נמשך עשר שנים, שבמהלכן הפעילו הטמפלרים בגרמניה ובאוסטרליה לחץ כבד בעניין סכום הפיצויים שישולם להם. בתמורה הכירה גרמניה — כנציגת הטמפלרים בגרמניה ובאוסטרליה — בבעלותה המלאה של ישראל על כל נכסי המקרקעין של הטמפלרים בישראל. המאמר בוחן ומנתח את מדיניותה של מדינת ישראל בנוגע לקרקעות שהותירו הטמפלרים בעת הקמתה; את חוק 'נכסי גרמנים' (1950); ואת הסיבות שהובילו לגיבוש ההסכמים המיוחדים. הוא מסביר מדוע נוצרה זיקה כה הדוקה בין הסכם השילומים ובין ההסכמים שנחתמו בין שתי הממשלות בנוגע לנכסי הטמפלרים.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2007 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

