'גם לאפיקורסים יש חלק בסיני' לבירור יחסו של ז'בוטינסקי למורשת היהודית

מחברים

  • אריה נאור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

זאב ז'בוטינסקי, תרבות יהודית, הדת היהודית, דת ולאומיות, ״פאתוס דתי״

תקציר

המאמר מנתח את גישתו של זאב ז'בוטינסקי לדת ולתרבות היהודית. מסקנתו הראשונה היא שבהגותו של ז'בוטינסקי יש לדת תפקיד אינסטרומנטלי בשירות הלאומיות. מסקנתו השנייה היא שהתרבות היהודית היא מקור השראה להסדרים החוקתיים של המדינה היהודית, ולא מקור סמכות מחייב. בעיני ז'בוטינסקי, אינטלקטואל חילוני, הדת לא עמדה במוקד העניין עד שהבין כי השימוש ב״פאתוס הדתי״ בשירות הלאומיות ומוסדותיה הפוליטיים עשוי להניב תועלת פוליטית. הוא השתמש במקרא כמקור להענקת לגיטימציה לאידאולוגיה שלו, ובייחוד ליסודותיה החברתיים. באמצעות הפשטה הפך את המושגים המקראיים שבת, שנת היובל ופסח לאבני יסוד של ליברליזם בעל חמלה, שבו ראה חלופה לסוציאליזם המרקסיסטי. כך השתמש בלשון המקרא כדי לתאר חברה חילונית הנוטה לצדק חברתי מחד גיסא וללאומיות תרבותית מאידך גיסא. לדת כשלעצמה לא היה מקום בחייו הפרטיים, אך מבחינה לאומית היא מילאה תפקיד חיובי בתקופת הגלות כתחליף לטריטוריה לאומית; לפיכך, עם שיבת הגולים לארץ ישראל, לא יהיה עוד לדת תפקיד למלא.

פורסם

01.07.2006

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

נאור אריה. (2006). ’גם לאפיקורסים יש חלק בסיני’ לבירור יחסו של ז’בוטינסקי למורשת היהודית. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 16, 131-170. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/498