אחד העם ועיצוב החינוך החילוני בישראל

מחברים

  • צבי צמרת Yad Izhak Ben Zvi מחבר/ת

מילות מפתח:

אחד העם (אשר צבי [הירש] גינצברג), חינוך ציוני חילוני מודרני, הלשון העברית, ספרות עברית, היסטוריה יהודית, מוסר יהודי

תקציר

כבר בוועידת מינסק בספטמבר 1902 טענו הן אחד העם, שייצג את ״הציונים המשכילים״, והן הרב ריינס, שייצג את ״הציונים האורתודוקסים״, כי יש להפריד בין החינוך היהודי הדתי בארץ ישראל לבין החינוך היהודי החילוני. כפי שכתב פרופסור בן־ציון דינור, אחד העם היה ל״מורה דרכו של דור נבוך מאוד, וידע להצביע בפני אותו דור על הדרך שעליו ללכת בה״. במידה רבה בהתאם לתפיסתו, התבסס החינוך הציוני החילוני על ארבעה יסודות (״ארבע רגליים״): הלשון העברית, הספרות העברית, ההיסטוריה היהודית ותכליתם של כל אלה — המוסר היהודי.

אחד העם התמסר לחינוך החילוני המודרני, לא רק להיבטיו הרעיוניים אלא גם להיבטיו המעשיים. הוא יזם את הקמתם של מוסדות חינוך חילוניים בארץ ישראל. כמו כן היה מעורב בהקמת שני המוסדות הראשונים להשכלה גבוהה — הטכניון והאוניברסיטה העברית; הוא התווה את קווי היסוד של החינוך החילוני ופיקח במידה רבה על העשייה החינוכית בבתי הספר הציוניים; והיה מעורב במאמצים להכשרת המורים הציוניים הראשונים ולשיפור כישוריהם. בכל מסעותיו ברחבי הארץ הקדיש בראש ובראשונה תשומת לב רבה לאופן פעילותם של בתי הספר הציוניים, ובחן את מעלותיהם ואת חסרונותיהם.

כיום, יותר ממאה שנה לאחר ועידת מינסק, בעקבות החלוקה בין בתי ספר ״דתיים״ ל״חילוניים״, המגזר הגדול ביותר באוכלוסייה הישראלית — היהודים המסורתיים — חסר מערכת חינוך המתאימה לצרכיו. יתרה מזו, נראה שגם החינוך החילוני בישראל מייחס חשיבות פחותה לארבעת יסודות החינוך שהעמיד אחד העם.

פורסם

01.07.2006

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

צמרת צבי. (2006). אחד העם ועיצוב החינוך החילוני בישראל. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 16, 171-193. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/499