דיפלומטיה בצל מלחמה: ישראל, ארצות־הברית ומצרים בשלביה הראשונים של תקופת ההמתנה, 23-14 במאי 1967

מחברים

  • זכי שלום אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

יחסי ישראל-מצרים, מלחמת ששת הימים, תקופת ההמתנה, יחסי ישראל-ארה"ב

תקציר

מלחמת ששת הימים מציינת ללא ספק את הניצחון האסטרטגי־צבאי הגדול ביותר שהשיגה ישראל אי פעם על אויבותיה הערביות. בתוך ימים ספורים בלבד הביסה ישראל את צבאות מצרים, סוריה וירדן והשתלטה על חלקים נרחבים משטחיהן. ואולם, ניצחון זה לא היה בו כדי למחוק את הפחדים, הספקות והתסכולים של השבועות שקדמו למלחמה. החלטתו של הנשיא נאצר לשלוח כוחות צבא גדולים לסיני ולדרוש את פינוי כוח החירום של האו״ם הפתיעה את ישראל. בתקופה שקדמה למלחמה הדגישה ההערכה הרווחת כי מצרים מודעת לנחיתותה הצבאית מול ישראל, ולא תהיה מוכנה להיכנס לעימות צבאי בעתיד הנראה לעין. לפיכך, ההערכות המרכזיות בשלבים הראשונים של המשבר שיקפו את התפיסה שלפיה מצרים עורכת הפגנת כוח בלבד, שנועדה להרתיע את ישראל מלפתוח במתקפה נגד סוריה. בהדרגה ובכאב החלה ישראל להבין כי המהלכים המצריים חורגים בהרבה מהפגנת כוח גרידא. משנקלעה למשבר שנראה כמאיים על עצם קיומה ועל האינטרסים החיוניים שלה, פנתה ישראל לקבלת תמיכה מבעלת בריתה העיקרית, ארצות הברית, בהסתמך על ערבויות שניתנו לה זה מכבר בדרגים הבכירים ביותר של הממשל. אולם לאכזבתה הרבה גילתה ישראל עד מהרה כי בשלב זה של המשבר לא זו בלבד שהממשל האמריקני אינו מוכן להעניק לה תמיכה, אלא שהוא אף מפעיל עליה לחץ להימנע ממימוש זכותה הטבעית להגנה עצמית.

פורסם

01.07.2006

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

שלום זכי. (2006). דיפלומטיה בצל מלחמה: ישראל, ארצות־הברית ומצרים בשלביה הראשונים של תקופת ההמתנה, 23-14 במאי 1967. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 16, 195-242. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/500