על כלכלה וחברה בימים של אימפריה

מחברים

  • שלמה סבירסקי Independent researcher מחבר/ת

מילות מפתח:

כלכלת ישראל, 'תוכנית החירום לייצוב המשק' (1985), כלכלנים, סוציולוגים, מעמדות בישראל, המגזר הציבורי, המגזר הפרטי

תקציר

מאז אימוצה של תוכנית החירום לייצוב המשק בשנת 1985, הכלכלנים הישראלים הם נושאי הדגל של מה שאפשר לכנות 'המסע הארוך אל החירות הכלכלית'. תוכנית 1985, שהנהיגה מדיניות של צמצום תפקידה של המדינה, הצבת הצמיחה כיעדה המרכזי של המדיניות הכלכלית והטלת האחריות להשגתה על המגזר הפרטי, כונתה 'יום העצמאות הכלכלית' של ישראל. בעקבות התפתחות זו התייצבו הכלכלנים בקדמת הבמה הציבורית, שימשו יועצים לקובעי המדיניות וזכו להזדמנויות רבות להטמיע את מינוחיהם בשיח הציבורי. בעיני הכלכלנים, ישראל מתקדמת בבטחה בדרך לחירות כלכלית, באמצעות הפרטת חברות ממשלתיות ושירותים ממשלתיים, צמצום ההשקעה בשירותים הציבוריים והפחתה מתמשכת של עלות ההון.

הכלכלנים החליפו את הסוציולוגים, אשר בטרם אימצה ישראל אסטרטגיה של מעצמת־על אזורית בעקבות מלחמת 1967, שימשו יועצים מרכזיים לקובעי המדיניות ומנסחי מושגיו של השיח הציבורי. המעבר מסוציולוגיה לכלכלה משקף מעבר ממדיניות של פיתוח חברתי וכלכלי, שנועדה לקדם את ה'מודרניזציה' של היהודים שהגיעו בהמוניהם מארצות ערב, למדיניות של צמיחה כלכלית, שנועדה להעצים את הבורגנות הגדולה. 'המסע הארוך אל החירות הכלכלית' החליף את 'המסע הארוך אל המודרניות'. ואולם, המודרניות עצמה הוגדרה אז כתכונה של היהודים האשכנזים, והדבר שימש להצדקת חלוקת העבודה שהתגבשה באותה עת בין פרולטריון שרובו מזרחי ופלסטיני לבין מעמד ביניים ומעמד ביניים גבוה אשכנזיים. מלחמת 1967 הובילה להעמקת הפער הזה, עם צמיחתה של בורגנות גדולה מתוך המכלול הצבאי־תעשייתי החדש וסביבו, המשגשגת כיום בתחומי ההיי־טק והפיננסים הגדולים.

הסוציולוגיה הישראלית עברה תמורה משמעותית מאז ימי תאוריית המודרניזציה; הכלכלה הישראלית עדיין שרויה בעידן 'המחשבה האחידה' (la pensée unique).

פורסם

01.07.2006

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

סבירסקי שלמה. (2006). על כלכלה וחברה בימים של אימפריה. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 16, 549-592. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/518