'אאמינה גם בעתיד': התקבלותו ודחייתו של שאול טשרניחובסקי בהקשר לשיח הציוני על 'גלות' ו'מולדת'

מחברים

  • עידו בסוק Independent researcher מחבר/ת

מילות מפתח:

שאול טשרניחובסקי, חיים נחמן ביאליק, שירה עברית, התקבלות ספרותית, המשורר הלאומי, חילוניות, תוכניות לימודים, זיכרון תרבותי

תקציר

מבקרים בני דורו של שאול טשרניחובסקי (1875–1943), ובני הדור שלאחריו, ראו בו משורר השייך לעבר הרחוק או לעתיד. עם השחרור מן הגלות, עתיד היה טשרניחובסקי, נביאו של היהודי החדש, ה״בריא״ והקשור לאדמה, להיעשות לנערץ שבמשוררים העבריים המודרניים. ואולם, בתחרות על התואר ״המשורר הלאומי״ זכה ביאליק, משום שבתקופה שבה הופיעו שני המשוררים לראשונה, דרכי חשיבתו של ביאליק ויחסו לעם היהודי תאמו יותר את הלך הרוח של יהודי הגולה. חילוניותו ומחשבתו החופשית של טשרניחובסקי היו סוד קסמו, אך גם הובילו לדחיקתו היחסית לשוליים.

כאשר השתקע טשרניחובסקי בארץ ישראל בראשית שנות השלושים, הסוגיות שבהן עסק כבר לא עמדו במרכז עולמו של הדור הצעיר. החל בשנות השבעים, עם התחוללותן של תמורות חברתיות עמוקות בחברה הישראלית, הוצאה שירתו בהדרגה מתוכניות הלימודים, ובעקבות זאת גם מן התודעה הציבורית.

מאמר זה בוחן את התקבלותו של טשרניחובסקי בתקופה שבה חי ויצר, לפי שלושה חתכים של קהל קוראי שירתו: 1. גיל או דור; 2. מיקום גאוגרפי; 3. מגזר (מעמד חברתי, השתייכות פוליטית, השתייכות דתית, קבוצה אתנית).

פורסם

01.07.2015

כיצד לצטט

בסוק עידו. (2015). ’אאמינה גם בעתיד’: התקבלותו ודחייתו של שאול טשרניחובסקי בהקשר לשיח הציוני על ’גלות’ ו’מולדת’. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 122-152. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/544