'אאמינה גם בעתיד': התקבלותו ודחייתו של שאול טשרניחובסקי בהקשר לשיח הציוני על 'גלות' ו'מולדת'
מילות מפתח:
שאול טשרניחובסקי, חיים נחמן ביאליק, שירה עברית, התקבלות ספרותית, המשורר הלאומי, חילוניות, תוכניות לימודים, זיכרון תרבותיתקציר
מבקרים בני דורו של שאול טשרניחובסקי (1875–1943), ובני הדור שלאחריו, ראו בו משורר השייך לעבר הרחוק או לעתיד. עם השחרור מן הגלות, עתיד היה טשרניחובסקי, נביאו של היהודי החדש, ה״בריא״ והקשור לאדמה, להיעשות לנערץ שבמשוררים העבריים המודרניים. ואולם, בתחרות על התואר ״המשורר הלאומי״ זכה ביאליק, משום שבתקופה שבה הופיעו שני המשוררים לראשונה, דרכי חשיבתו של ביאליק ויחסו לעם היהודי תאמו יותר את הלך הרוח של יהודי הגולה. חילוניותו ומחשבתו החופשית של טשרניחובסקי היו סוד קסמו, אך גם הובילו לדחיקתו היחסית לשוליים.
כאשר השתקע טשרניחובסקי בארץ ישראל בראשית שנות השלושים, הסוגיות שבהן עסק כבר לא עמדו במרכז עולמו של הדור הצעיר. החל בשנות השבעים, עם התחוללותן של תמורות חברתיות עמוקות בחברה הישראלית, הוצאה שירתו בהדרגה מתוכניות הלימודים, ובעקבות זאת גם מן התודעה הציבורית.
מאמר זה בוחן את התקבלותו של טשרניחובסקי בתקופה שבה חי ויצר, לפי שלושה חתכים של קהל קוראי שירתו: 1. גיל או דור; 2. מיקום גאוגרפי; 3. מגזר (מעמד חברתי, השתייכות פוליטית, השתייכות דתית, קבוצה אתנית).
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2015 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

