ב'תבנית נוף מולדתו' : שאול טשרניחובסקי וחיוב הגלות
מילות מפתח:
שאול טשרניחובסקי, שירה עברית, ציונות, שלילת הגלות, מולדת, שירה פסטורלית, פרוזודיה אשכנזיתתקציר
המונוגרפיות השונות שהוקדשו למשורר העברי שאול טשרניחובסקי (1875–1943) מתמקדות כולן בקשר ההדוק שבין עמדותיו הציוניות של המשורר (ובהן שלילת החיים היהודיים בגולה) לבין שירתו. מאמרי בוחן פרשנות זו מחדש. אני מציע כי שירתו לא עלתה בקנה אחד עם עמדותיו הציוניות והאנטי־גלותיות. כך, למשל, שירתו האפית הפסטורלית מציגה באור חיובי את אורח החיים היהודי באזורים הכפריים של דרום רוסיה. מאחר שטשרניחובסקי עמד על כך שמולדתו של אדם היא המקום שבו עברו עליו שנות ילדותו, הוא לא יכול היה לקבל את הרעיון שאפשר לחוות את ארץ ישראל כמולדת חדשה. יתר על כן, שירתו העברית נכתבה בעקביות על פי הפרוזודיה האשכנזית; הוא מעולם לא קיבל את הפרוזודיה הספרדית, ששימשה בשירה הציונית שנכתבה בארץ ישראל.
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2015 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

