המכון לעניינים יהודיים של הקונגרס היהודי העולמי ועיצוב הקיום היהודי שלאחר השואה
מילות מפתח:
השואה, ניצולי השואה, מדינת ישראל, הקונגרס היהודי העולמי, המכון לענייני יהודים, יעקב רובינסון, לאומיות יהודית בתפוצות, זהות אתניתתקציר
המשולש הדרמטי שנוצר בין השואה, ניצוליה ומדינת ישראל שימש מסגרת לא רק לתהליכי הקמת המדינה. הוא היה גם הזירה שבה התחזקה זהותם האתנית של יהודי התפוצות, בעת שהשתלבו בעולם המשתנה לאחר מלחמת העולם השנייה. יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לתפקידו של הקונגרס היהודי העולמי (WJC) לאחר השואה. כדי לשלב את היהודים במבנים העולמיים החדשים שהתהוו לאחר המלחמה, פעלו ראשי הקונגרס היהודי העולמי בזירה הבין־לאומית להקמת מערך מחקר שיספק לארגונים שונים נתונים על יהדות העולם.
המחקר נערך במכון לענייני יהודים, מרכז מחקר שייסד ד"ר יעקב רובינסון בשנת 1941 בניו יורק. חשיבותו של המכון לענייני יהודים נבעה לא רק ממעמדו כסמל ללאומיות יהודית בתפוצות, אלא גם מפעילותו ומכך שהנתונים שאסף יצקו תוכן מוחשי במושג המופשט של לאומיות יהודית בתפוצות.
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2015 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

