הלאמת לשכות העבודה בראי הממלכתיות
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-41A171מילות מפתח:
דוד בן־גוריון, הלאמה, הסתדרות העובדים הכללית, לשכות תעסוקה, ממלכתיות, מפאתקציר
דוד בן־גוריון, ראש הממשלה של מדינת ישראל הצעירה, ראה את הסדרת נושא התעסוקה כשירות חברתי חשוב וכנדבך בעיצוב הממלכתיות הישראלית. לשכות העבודה הוקמו תחילה כלשכות מפלגתיות נפרדות, ועברו תהליך התפתחות ארוך עד שאוחדו בסוף שנות השלושים של המאה ה־20 ללשכות כלליות, במסגרת 'חוקת לשכות העבודה הכלליות', שעיגנה הסכמות בין המפלגות השונות.
לשכות העבודה היו אפוא גופים שקולים (פריטטיים) מפלגתיים, אשר הסתדרות העובדים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל הייתה הגמונית בהם. עם הקמת המדינה החליטה מפא"י, לאחר התלבטויות, להשאירן במתכונתן הקיימת. הדבר יצר בעיות מבניות של תת־תקצוב ממשלתי ושל בחישה פוליטית בהנהלת הלשכות ובמועצותיהן, שהורכבו בחלקן מנציגי מפלגות שהתנגדו למפא"י. הלשכות הפגינו עצמאות גדולה למדי בתוך ההסתדרות והציבו אתגר להנהגתה בנושאים כגון תנאי השכר של העובדים. ביולי 1956 הצהיר בן־גוריון בנאומו הפרוגרמטי בוועידת הסתדרות השמינית, כי תפקידה הממלכתי של המדינה הוא לדאוג לחלוקת עבודה צודקת באמצעות הקמתה של לשכת עבודה ממשלתית, בשיתוף העובדים והמעבידים. הצהרתו, שעלתה בקנה אחד עם קו המחשבה של בכירי ההסתדרות חברי מפא"י, וככל הנראה אף תואמה עִמם, אומצה במועצת ההסתדרות שהתקיימה בדצמבר 1956.
לאחר אישור הצהרת בן־גוריון במועצה, דירבנו ההסתדרות והעומד בראשה פנחס לבון את חברי מפא"י בממשלה ובכנסת לקדם את החקיקה הדרושה לכינונה של לשכת העבודה הממשלתית במהירות המרבית. הם פנו שוב ושוב לבן־גוריון ולשרים האחראים, עד סיום תהליך החקיקה בתחילת שנת 1959. במאמר אראה את מרכזיותו של בן־גוריון בהובלת תהליך ההלאמה, באמצעות רתימת מפא"י וההסתדרות כדי לחזק את הממלכתיות הישראלית.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
