לוינס בעקבות בובר: מהתחדשות רוחנית לחברה מוסרית וצודקת

מחברים

מילות מפתח:

עמנואל לוינס, מרטין בובר, זהות יהודית, הגות דיאלוגית, התחדשות יהודית, אחריות אתית, ציונות, דת ומדינה, תיקון עולם

תקציר

מאמר זה בוחן את הניסיון לחדש את הזהות היהודית בזמננו באמצעות הגותו של עמנואל לוינס, על רקע הגותו הדיאלוגית של מרטין בובר. הזהות היהודית, כפי שעולה מן המאמר, מבקשת להתגבר על החלוקה המסורתית בין יהודים דתיים ליהודים שאינם שומרי מצוות, בין יהדות כדת ליהדות כלאום.

לפעילותו הציבורית והחינוכית של בובר נודעת חשיבות מיוחדת. באמצעותה השפיע על השיח בדבר הזהות היהודית בראשית המאה העשרים והשתתף בו. קריאתו להתחדשות יהודית חרגה מן הדיכוטומיה הדתית־חילונית, באמצעות פנייה לממדיה העמוקים של הרוחניות, שמהם עתידה הייתה לצמוח תנופה בשיח היהודי.

בובר ביקש לעורר התחדשות רוחנית על יסוד הגותו הדיאלוגית. גם לוינס ביקש לשנות את שפת הזהות היהודית, אך על יסוד התביעה האתית לצדק ולאחריות. לשיטתו, השינוי שחוללה הציונות במרחב הציבורי היהודי בכל הנוגע לאחריות אתית, באמצעות הקמת מדינה יהודית, חייב הגדרה מחודשת של הזהות היהודית. הגדרה כזו, המציעה פרשנות אתית ליהדות, תאפשר לחרוג משאלת ”הדת והמדינה”. מושגים כגון תיקון עולם, אתיקה וחברה צודקת, שהדת היהודית עסקה בהם מאז ומתמיד, ניתנים עתה למימוש בפועל, ומשום כך נדרשת הגדרה מחודשת של משמעות היות האדם יהודי. הדבר מחייב גם לחשוב מחדש על משמעות הציונות, לא בהקשר הלאומי־פוליטי אלא בהקשר אתי ארצי.

לוינס ובובר ביקשו שניהם להגדיר מחדש את הדת היהודית ואת הרלוונטיות שלה. הם הציגו לצעירים יהודים בשורה חדשה שחרגה מן הדיכוטומיות המסורתיות, אך התוו שתי דרכי חשיבה שונות: דרכו של בובר, שהובילה לחיפוש רוחני אחר דתיות בעולם המודרני והמנוכר; ודרכו של לוינס, שביקשה צדק ומוסר בעולם שבו אינטרסים וחוקות היו הבסיס לחברות.

פורסם

01.07.2014

כיצד לצטט

בן־פזי חנוך. (2014). לוינס בעקבות בובר: מהתחדשות רוחנית לחברה מוסרית וצודקת. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 214-241. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/589