מתחם הבבא סאלי בנתיבות כבבואה חברתית

מחברים

  • הדס שדר הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל image/svg+xml מחבר/ת
  • ליאת ורדי Independent researcher מחבר/ת

מילות מפתח:

נתיבות, הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא, אדריכלות וחברה, עיירות פיתוח, שיכון ציבורי, מרחב מקודש, יחסים בין־עדתיים, דת וחילוניות

תקציר

לעיר נתיבות שני פנים. הראשון מוכר מערים רבות בפריפריה שהקימו הרשויות לאחר קום המדינה: שורות ארוכות של בתים, המכונים ”שיכון ציבורי”, ומגדל מים המעטר את הכניסה לעיר. פניה האחרים של נתיבות הם פני הקדושה, ובייחוד פניו הקשישות של רבי ישראל אבוחצירא, המכונה ”הבבא סאלי”. קברו של הרב נמצא בפאתי העיר, סמוך לבית העלמין. במרחק מה ממנו נמצאות שתי ישיבות, בית ספר חרדי ובית מגוריו הפרטי לשעבר של הרב, המשמש כיום מוקד משיכה לטקסים דתיים, לפעילות מנהלית ולקבלות קהל.

מפגש זה בין מבני דת לשיכון ציבורי בעיירת פיתוח בפריפריה טומן בחובו נקודות מגע נוספות, לא רק בין חילוניות לדת, אלא במיוחד בין ”ישראל הראשונה” — המעמד השליט המודרני שמוצאו אירופי — לבין ”ישראל האחרת”, המגלמת את הסטריאוטיפ של העולים מארצות האסלאם על מנהגיהם ואמונותיהם.

מאמר זה סוקר את התפתחותו הפיזית של מתחם הבבא סאלי בנתיבות ונעזר בה כדי לפרש שינויים בחברה הישראלית. הוא גם מראה כי האדריכלות של המתחם משקפת את תכניו החברתיים, העדתיים והדתיים. בלב המאמר ניצבת התפיסה שלפיה אפשר לגזור פרשנויות חברתיות מן האדריכלות.

פורסם

01.07.2014

כיצד לצטט

שדר הדס, & ורדי ליאת. (2014). מתחם הבבא סאלי בנתיבות כבבואה חברתית. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 371-400. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/594