האם היה יוסף שכטר מבשר הרוחניות החדשה בישראל?

מחברים

מילות מפתח:

יוסף שכטר, רוחניות העידן החדש, התחדשות המסורת היהודית, חינוך יהודי, צמיחה רוחנית, אקלקטיות רוחנית, חשיבה ביקורתית, סמכות רוחנית, יודפת

תקציר

מאמר זה עוסק בפילוסוף ובמחנך ד״ר יוסף שכטר (1901–1994), שחי ופעל בישראל לאחר שנמלט מווינה בשנת 1938. בכתביו תמך שכטר בהתחדשות המסורת והרוחניות היהודית, וטען כי התחדשות זו תלויה במסורות רוחניות מכל רחבי העולם. כדי לקדם רעיון זה, הוא פעל להכנסת חידושים דתיים ביהדות ובחינוך היהודי. אף שלא זכה להכרה ציבורית בחייו, הזרעים שזרעו ספריו ותלמידיו, ובהם מייסדי היישוב השיתופי יודפת שבגליל, תרמו תרומה משמעותית לרוחניות העידן החדש בישראל.

גישתו של שכטר לצמיחה רוחנית הייתה אקלקטית ובררנית כאחת. הוא לא האמין בהתמסרות מוחלטת לתורה רוחנית אחת בלבד. סכנת ההסתגרות הכיתתית הנלווית לבחירה כזו, אובדן החשיבה הביקורתית העצמאית והעדפת סמכותו הרוחנית של המורה על פני בחינתו האישית והמבחינה של האדם — כל אלה לא היו לרוחו. גישה זו אפשרה לשכטר להעלות ספקות ולהזהיר את תלמידיו מפני ההונאה העצמית הנלווית לעיתים לאסכולות רוחניות שונות, בלי לשלול את יכולתן של אסכולות אלה לסייע לאדם לחוות את מה שכינה ”המישור האחר של החיים”.

פורסם

01.07.2014

כיצד לצטט

מרגולין רון. (2014). האם היה יוסף שכטר מבשר הרוחניות החדשה בישראל? עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 529-554. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/600