האם היה יוסף שכטר מבשר הרוחניות החדשה בישראל?
מילות מפתח:
יוסף שכטר, רוחניות העידן החדש, התחדשות המסורת היהודית, חינוך יהודי, צמיחה רוחנית, אקלקטיות רוחנית, חשיבה ביקורתית, סמכות רוחנית, יודפתתקציר
מאמר זה עוסק בפילוסוף ובמחנך ד״ר יוסף שכטר (1901–1994), שחי ופעל בישראל לאחר שנמלט מווינה בשנת 1938. בכתביו תמך שכטר בהתחדשות המסורת והרוחניות היהודית, וטען כי התחדשות זו תלויה במסורות רוחניות מכל רחבי העולם. כדי לקדם רעיון זה, הוא פעל להכנסת חידושים דתיים ביהדות ובחינוך היהודי. אף שלא זכה להכרה ציבורית בחייו, הזרעים שזרעו ספריו ותלמידיו, ובהם מייסדי היישוב השיתופי יודפת שבגליל, תרמו תרומה משמעותית לרוחניות העידן החדש בישראל.
גישתו של שכטר לצמיחה רוחנית הייתה אקלקטית ובררנית כאחת. הוא לא האמין בהתמסרות מוחלטת לתורה רוחנית אחת בלבד. סכנת ההסתגרות הכיתתית הנלווית לבחירה כזו, אובדן החשיבה הביקורתית העצמאית והעדפת סמכותו הרוחנית של המורה על פני בחינתו האישית והמבחינה של האדם — כל אלה לא היו לרוחו. גישה זו אפשרה לשכטר להעלות ספקות ולהזהיר את תלמידיו מפני ההונאה העצמית הנלווית לעיתים לאסכולות רוחניות שונות, בלי לשלול את יכולתן של אסכולות אלה לסייע לאדם לחוות את מה שכינה ”המישור האחר של החיים”.
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2014 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

