מגדר, ריטואל ווידאו־ארט

מחברים

  • יעל גילעת Oranim Academic College מחבר/ת

מילות מפתח:

אמנות וידאו ישראלית, אמניות ישראליות, יודאיקה, מסורת יהודית, דת וחילוניות, מגדר, גוף ומיניות, טקסים דתיים, הלכה, רב־תרבותיות, אמביוולנטיות דתית

תקציר

לפני יותר מעשור פנתה האמנות בישראל לעיסוק ביודאיקה, ומאז היא נעשתה נושא שכיח במחקר האקדמי ובחקירה האוצרותית. פרשנות מחודשת זו, או המצאה מחדש של הביטוי היהודי באמנות, אינה ייחודית לישראל; יש לה זיקה להתפתחויות עכשוויות באמנות הפוסט־מודרנית העוסקת בנושאים יהודיים בהקשרים של רב־תרבותיות וחילוניות. בישראל התפתח התהליך מסיבות שונות: חלקן קשורות לגורמים פנים־אמנותיים, ואחרות נטועות בתמורות חברתיות ותרבותיות שמקורותיהן בתחומים אחרים, כגון מגדר, אתניות, רב־תרבותיות ולאומיות.

בעשר השנים האחרונות אני חוקרת אמנות וידאו ישראלית שיצרו אמניות, בזיקתה לטקסטים, לפולחן, לגבולות ולמגבלות, לגוף, למיניות ולמגדר — כל אלה במסגרת המכונה ”אורח החיים היהודי”. אמנות וידאו זו בוחנת טקסי חול וקודש במסגרת חדשה, מתעדת פרקטיקות רוחניות יצירתיות, מדמיינת מחדש סיפורים ישנים ומציעה טקסים חדשים. ברצוני לציין את שולי נחשון (”תפילה”, 2005; ”טבילה”, 2006; ”אזכרה”, 2010), דפנה שלום (הסדרה ”מחליף זמנים”; ”תפילת שחרית”; ”תפילת ערבית”; ”המבדיל”, 2004–2008; ”ימים נוראים”, 2006–2007), נירה פרג (”שבת”, 2008), תמר אטון (”תפילת עמידה”, 2008) ועפרי כנעני (”סוטה”, 2011).

מרבית האמניות הללו אינן חיות על פי מצוות הדת, אף שחלקן גדלו בבתים מסורתיים ואף התחנכו במוסדות דתיים. כך או כך, רובן מגדירות את עצמן כחילוניות. למרות ההבדלים בדרכי הטיפול שלהן בנושאים שבהם הן עוסקות, אפשר לזהות אופני פעולה חוזרים החושפים אסטרטגיה כפולה: מצד אחד, העבודות מחזקות את המסורת היהודית ואת הטקסטים שלה, או לכל הפחות בוחנות אותם לאור ההלכה ומנהגיה; מצד אחר, כנשים וכאמניות הן דוחות את תכתיביה הדכאניים של ההלכה. העמדה האמביוולנטית הניכרת ביצירותיהן יוצרת מרחב ”ביניים”, הפתוח כלפי פנים וכלפי חוץ, ונותנת ביטוי למאפיינים החורגים מן ההלכה היהודית ומן הקאנון האמנותי. נראה שדווקא גישה אמביוולנטית זו לדת ולטקס, באמצעות אמצעי המדיה החדשים של הביטוי האמנותי, מאפשרת להן לפעול מחוץ לדיכוטומיה הבינארית שבין דת לחילוניות.

פורסם

01.07.2014

כיצד לצטט

גילעת יעל. (2014). מגדר, ריטואל ווידאו־ארט. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 580-611. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/602