ההיגיון המעמדי של 'המהפך הארוך', 1977-1973

מחברים

  • דני גוטוויין אוניברסיטת חיפה image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

המהפך הפוליטי של 1977, המערך, הליכוד, ד״ש (התנועה הדמוקרטית לשינוי), דפוסי הצבעה, מעמד חברתי ומוצא עדתי, מדינת הרווחה, מדיניות חברתית־כלכלית, שירותים חברתיים אוניברסליים, ההגמוניה של תנועת העבודה

תקציר

חילופי השלטון בשנת 1977 (״המהפך״) נכנסו לשיח הציבורי בישראל ולמחקר האקדמי כמונח בעל שתי משמעויות משלימות: במובן הצר והמוגבל הוא מתייחס לתוצאות הבחירות לכנסת התשיעית, שהביאו לראשונה בישראל לחילופי שלטון משמאל לימין; במובן הרחב הוא נוגע לאובדן ההגמוניה של תנועת העבודה, שנבע מתהליכים חברתיים־כלכליים עמוקים שהגיעו לשיאם לאחר שני עשורים, ואשר מוסיף לשנות מאז את המבנה החברתי־פוליטי של ישראל.

חילופי השלטון התרחשו בשני שלבים. בשלב הראשון — הבחירות לכנסת השמינית בשנת 1973 — זכה הליכוד הימני בתוספת של 13 מושבים מתוך 120 (מ־26 מושבים ל־39), ואילו המערך השמאלי איבד חמישה מושבים (מ־56 מושבים ל־51), אך שמר על אחיזתו בשלטון. בשלב השני — הבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 — זכה הליכוד בשלושה מושבים נוספים (מ־39 ל־42), ואילו המערך איבד 19 מושבים (מ־51 ל־32), ובכך איבד את השלטון.

המחקר טוען כי השינוי בדפוסי ההצבעה שהוביל לחילופי השלטון היה מעמדי: המעמד הבינוני־נמוך (יהודים ספרדים או מזרחים) העביר את תמיכתו מהמערך לליכוד, ואילו המעמד הבינוני־גבוה (יהודים אשכנזים או יוצאי אירופה) נטש את המערך והצביע למפלגת המרכז ד״ש (התנועה הדמוקרטית לשינוי). ההסברים השונים לנפילת המערך — נטיית הבוחר הישראלי ימינה בעקבות מלחמת ששת הימים, מחדל מלחמת יום הכיפורים וחשיפת פרשות שחיתות בקרב עילית המערך — אינם מסבירים את המתאם בין מעמד להעדפה מפלגתית. ואולם, למרות המתאם בין מעמד להצבעה, לנוכח החפיפה הרבה בין מעמד למוצא עדתי בישראל, רוב החוקרים נוטים להתמקד במשתנים עדתיים ולא בגורמים מעמדיים בהסבר השינויים בדפוסי ההצבעה שהביאו לחילופי השלטון.

טענתו המרכזית של המאמר היא שאובדן השלטון של המערך בשנים 1973–1977 היה תוצאה של הצטלבות תגובות למפנה החברתי־כלכלי שקידם מאז סוף שנות השישים, אשר התבסס על הרחבת מדינת הרווחה ועל הפיכת שירותיה לאוניברסליים. אוניברסליות זו צמצמה את תלותם של המעמדות הנמוכים המזרחיים במערך כספק של שירותים חברתיים, ואפשרה להם להצביע לליכוד כמחאה על אפלייתם בעבר; ואילו מעמדות הביניים האשכנזיים הצביעו נגד המערך משום שמדיניותו החברתית־כלכלית החדשה צמצמה את האפליה שממנה נהנו בשלושת העשורים הקודמים.

פורסם

01.07.2017

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

גוטוויין דני. (2017). ההיגיון המעמדי של ’המהפך הארוך’, 1977-1973. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 21-57. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/608