העיר שחוברה לה יחדיו: מבט דרך שטרי הכסף

מחברים

מילות מפתח:

סדרת השערים, שטרות כסף, בנק ישראל, שערי העיר העתיקה בירושלים, טריטוריאליזם אידאולוגי, ירושלים רבתי, סיפוח מזרח ירושלים, חוק־יסוד: ירושלים בירת ישראל, לאומיות בנאלית, סמליות טריטוריאלית, אנסי פאסי

תקציר

נושאו של מאמר זה הוא ״סדרת השערים״, סדרת שטרות הכסף הרביעית שהנפיק בנק ישראל בשנת 1975. המחברות טוענות כי בהצגת שערי העיר העתיקה בירושלים בגב השטרות, המחישה הוועדה לתכנון שטרי כסף ומטבעות של בנק ישראל את תפקידם של השטרות כאמצעי תקשורת בעל עוצמה נמוכה. השימוש בדימויים אלה מעיד על מה שאנסי פאסי מכנה ״טריטוריאליזם אידאולוגי״, שבמקרה זה מתבטא בייצוגה של ירושלים רבתי. קריאה מדוקדקת בפרוטוקולים של ועדת השטרות חושפת הסכמה פה אחד לבחירת השערים לעיטור גב השטרות, בניגוד לדיונים הסוערים שהתנהלו בעבר על בחירת אתרים ארכאולוגיים. מעניין לציין כי התקשורת התעלמה לחלוטין מהחלטת בנק ישראל.

נראה אפוא כי חלקים נרחבים בחברה הישראלית קיבלו את הטריטוריאליזם האידאולוגי החדש. הבחירה בשערי העיר העתיקה יצרה גשר סמלי בין שתי החלטות טריטוריאליות מרכזיות הנוגעות לעיר הבירה: סיפוחה בפועל של מזרח ירושלים, פחות משלושה שבועות לאחר מלחמת 1967, באמצעות חקיקה שבעקבותיה נוצרה ירושלים רבתי; וחקיקת חוק־יסוד: ירושלים בירת ישראל בשנת 1980. לאור זאת, סדרת השערים שימשה כלי יעיל של לאומיות בנאלית.

פורסם

01.07.2017

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

שפי נעמה, & פירסט ענת. (2017). העיר שחוברה לה יחדיו: מבט דרך שטרי הכסף. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 387-406. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/625