העיר שחוברה לה יחדיו: מבט דרך שטרי הכסף
מילות מפתח:
סדרת השערים, שטרות כסף, בנק ישראל, שערי העיר העתיקה בירושלים, טריטוריאליזם אידאולוגי, ירושלים רבתי, סיפוח מזרח ירושלים, חוק־יסוד: ירושלים בירת ישראל, לאומיות בנאלית, סמליות טריטוריאלית, אנסי פאסיתקציר
נושאו של מאמר זה הוא ״סדרת השערים״, סדרת שטרות הכסף הרביעית שהנפיק בנק ישראל בשנת 1975. המחברות טוענות כי בהצגת שערי העיר העתיקה בירושלים בגב השטרות, המחישה הוועדה לתכנון שטרי כסף ומטבעות של בנק ישראל את תפקידם של השטרות כאמצעי תקשורת בעל עוצמה נמוכה. השימוש בדימויים אלה מעיד על מה שאנסי פאסי מכנה ״טריטוריאליזם אידאולוגי״, שבמקרה זה מתבטא בייצוגה של ירושלים רבתי. קריאה מדוקדקת בפרוטוקולים של ועדת השטרות חושפת הסכמה פה אחד לבחירת השערים לעיטור גב השטרות, בניגוד לדיונים הסוערים שהתנהלו בעבר על בחירת אתרים ארכאולוגיים. מעניין לציין כי התקשורת התעלמה לחלוטין מהחלטת בנק ישראל.
נראה אפוא כי חלקים נרחבים בחברה הישראלית קיבלו את הטריטוריאליזם האידאולוגי החדש. הבחירה בשערי העיר העתיקה יצרה גשר סמלי בין שתי החלטות טריטוריאליות מרכזיות הנוגעות לעיר הבירה: סיפוחה בפועל של מזרח ירושלים, פחות משלושה שבועות לאחר מלחמת 1967, באמצעות חקיקה שבעקבותיה נוצרה ירושלים רבתי; וחקיקת חוק־יסוד: ירושלים בירת ישראל בשנת 1980. לאור זאת, סדרת השערים שימשה כלי יעיל של לאומיות בנאלית.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2017 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

