הדרך להחלטת האו"ם 242

מחברים

  • יואב גלבר Interdisciplinary Center Herzliya מחבר/ת

מילות מפתח:

מלחמת ששת הימים, החלטה 242, מועצת הביטחון של האו״ם, שליחות יארינג, הסכסוך הערבי־ישראלי, משא ומתן ישיר, הסכמי שלום, הסכמי אי־לוחמה, נסיגה ישראלית, מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון, מעורבות סובייטית במזרח התיכון, לינדון ג׳ונסון

תקציר

בעקבות מלחמת ששת הימים ב־1967 יצאה ישראל למאבק דיפלומטי קשה במטרה לתרגם את הניצחון הצבאי להישגים מדיניים. זיכרון ההסדר של 1957 לאחר מלחמת סיני עורר בישראל חשש מפני פתרון כפוי נוסף, שיתבסס על נסיגה ישראלית חפוזה. ואולם, לאמריקנים לא הייתה כוונה כזו. הם היו נחושים לנצל את תוצאות המלחמה כדי לבלום את החדירה הסובייטית לאזור ולהביא לסיום הסכסוך הערבי־ישראלי. פתרון הסכסוך חייב חתימה על הסכמי שלום, או לכל הפחות על הסכמי אי־לוחמה, וישראל עמדה על כך שאפשר להשיגם רק באמצעות משא ומתן ישיר. הנשיא ג׳ונסון אימץ דרישה זו והצהיר כי הצדדים לסכסוך צריכים להיות גם שותפים לשלום.

הסובייטים והערבים עמדו על נסיגה ישראלית מיידית מכל השטחים הכבושים כתנאי מוקדם לכל דיון. הערבים הכירו בכך שנחלו תבוסה צבאית במערכה, אך לא במלחמה, וקיוו להשיב לעצמם את השטחים שאיבדו ואת כבודם הלאומי באמצעים דיפלומטיים או במהלכים צבאיים נוספים. שיחות ישירות עם הישראלים לא באו בחשבון ונתפסו כשקולות לכניעה.

פשרה בין הגישות והעמדות המנוגדות הייתה בלתי אפשרית. בסופו של דבר, החלטה 242, שאומצה פה אחד במועצת הביטחון של האו״ם, הייתה מלאכת מחשבת של ניסוח דיפלומטי. היא התייחסה לכל הסוגיות, אך לא אמרה דבר מוגדר על אף אחת מהן ולא קבעה קווים מנחים או לוחות זמנים. העניין הממשי היחיד היה ההמלצה למזכ״ל האו״ם למנות שליח מיוחד למזרח התיכון, שיקדם שלום בהתאם לעקרונות ההחלטה. זו הייתה ראשיתה של שליחות יארינג.

פורסם

01.07.2017

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

גלבר יואב. (2017). הדרך להחלטת האו"ם 242. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 432-459. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/627