'בתי – אש, אש': אימהות ובנות עזובות בתל אביב בשנות השלושים והארבעים

מחברים

  • תמי רזי המכללה האקדמית ספיר image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

נערות מוזנחות, אימהות, תל אביב, פיקוח חברתי, רווחה עירונית, ארגוני נשים, זנות, הגירה ועיור, יחסי מגדר

תקציר

המאמר בוחן את השיח המקצועי והציבורי על נערות מוזנחות ועל אימהותיהן בתל אביב בשנות השלושים והארבעים. מאות נערות, רובן בגיל ההתבגרות, סווגו כמוזנחות, כ׳מופקרות מבחינה מינית׳ וכמי שמצויות בסכנת הידרדרות לזנות או כבר עוסקות בה. נערות אלה ומשפחותיהן היו נתונות לפיקוחן של רשויות הרווחה העירוניות ושל מתנדבות מארגוני נשים.

בהתבסס על מסמכים של עובדות סוציאליות בנות התקופה, תיקים משפטיים (כגון דוחות של קציני מבחן) ומחקר השוואתי של מקרים דומים באירופה ובארצות הברית, המאמר בוחן את ההקשרים החברתיים והתרבותיים שבהם התגבשה הדרישה לעקוב מקרוב אחר הנערות במרחב הפרטי והציבורי כאחד.

המאמר טוען כי כאשר שינויים מהירים משפיעים במישרין על ערכים ותפקידים מסורתיים במרחב הפרטי, כמו בתקופות של הגירה או עיור, החברה והתרבות נוטות להתמקד בנערות ולהאשימן בערעור המסורת בהתנהגותן המופקרת לכאורה. בהקשר זה מואשמות האימהות בדרך כלל במתן דוגמה רעה או בהתחמקות מחובותיהן ההוריות, הכוללות את ׳השארת הנערות בבית׳.

פורסם

01.07.2011

כיצד לצטט

רזי תמי. (2011). ’בתי – אש, אש’: אימהות ובנות עזובות בתל אביב בשנות השלושים והארבעים. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 140-169. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/635