חשבון ציבורי או חשבון פרטי – מקרה מבחן: אימהות מהיישוב בכוחות הבריטיים במלחמת העולם השנייה

מחברים

  • ענת גרנית־הכהן Independent researcher מחבר/ת

מילות מפתח:

אימהות בשירות צבאי, חיל העזר לנשים, חיל העזר לנשים של חיל האוויר, מלחמת העולם השנייה, זהות לאומית, תפקידי מגדר, מעמד האישה, היישוב

תקציר

בין השנים 1942–1946 שירתו קרוב לשלושת אלפים נשים יהודיות בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי (ATS), וקרוב לשש מאות בחיל העזר לנשים של חיל האוויר המלכותי (WAAF). מאה ועשרים מהן היו אימהות — חמישים לילדים בוגרים וכשבעים לפעוטות ולילדים צעירים.

רוב האימהות לא נולדו בארץ ישראל, אך חיו בארץ שנים רבות. הן היו תושבות ערים, ולרובן המכריע היו ילד אחד או שניים בלבד. רבות התגייסו מטעמים אידאולוגיים או פטריוטיים, אך רבות אחרות ביקשו לפעול במרחב הציבורי או להיחלץ מעמל היום־יום. אימהות לילדים צעירים מצאו מגוון פתרונות לטיפול בילדיהן: השארתם עם הבעל, אצל קרובי משפחה או בקיבוצים. לא החברה היישובית ולא הצבא עודדו גיוס מסוג זה, והמשפחות שילמו לא פעם מחיר כבד על שירותה הצבאי של האם.

נראה כי האימהות שהתגייסו קראו תיגר על תפיסת תפקידן המסורתי. הן האמינו כי לאימהות עומדת הזכות לביטוי עצמי בכל היבטי זהותן, וכי האימהות אינה חייבת לקבל קדימות על פני הזהות הלאומית. כך או כך, תופעה זו לא הייתה רווחת ביישוב, ונראה כי נבעה מ׳צו השעה׳ יותר מאשר משינוי חברתי או תפיסתי עמוק. לפיכך, היא לא שינתה את גישתה של החברה היישובית למעמד האישה ולתפקידה כאם.

פורסם

01.07.2011

כיצד לצטט

גרנית־הכהן ענת. (2011). חשבון ציבורי או חשבון פרטי – מקרה מבחן: אימהות מהיישוב בכוחות הבריטיים במלחמת העולם השנייה. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 198-227. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/637