'זוהי הגנה של המדינה על האישה ועל הילדים': חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972
מילות מפתח:
אימהות חד־הוריות, זכויות חברתיות, חוק המזונות, מזונות ילדים, המוסד לביטוח לאומי, ויצו, מבחני הכנסה, תפקידי מגדר, קורבנוּת, תלות כלכליתתקציר
המאמר דן בכינון זכויות חברתיות לאימהות חד־הוריות בישראל. הנושא נבחן מבעד לחוק המזונות משנת 1972, שלפיו מובטח לנשים שבעליהן לשעבר אינם משלמים מזונות ילדים תשלום חודשי מינימלי מהמוסד לביטוח לאומי, האחראי גם לגביית החובות שהצטברו מן הבעל לשעבר. נוסף על כך, התשלום כפוף למבחני הכנסה מחמירים.
המחקר מראה כי כמה גורמים חברתיים היו מעורבים בגיבוש החוק: ויצו (ההסתדרות העולמית לנשים ציוניות), משרד המשפטים, הכנסת והמוסד לביטוח לאומי. בדיון על ההצדקה למתן התשלומים בעת הצגת החוק, שימשו קורבנוּת ומצוקה קשה כנימוקים לזכאות. משמעות הדבר בפועל הייתה שהנשים נתפסו כנזקקות לצדקה ציבורית הראויות לחסדי השלטון, ולא כאזרחיות שהמדינה חייבת להן צדק והגנה.
המחקר חושף גם הבניה של תפקידי מגדר: גברים נתפסים כמפרנסים פעילים ועצמאיים, ואילו נשים נתפסות כצד הסביל, התלוי בגברים לצורכי פרנסה וטיפול בילדים. בתנאים אלה המדינה מחויבת להבטיח לנשים את ההגנה שנשללה מהן בידי בעליהן לשעבר. ביסוד תפיסה זו עומדת ההנחה שנשים ללא גברים אינן מוגנות. לפיכך, כאשר גברים אינם מספקים את הצרכים הבסיסיים של ילדיהם, המדינה נדרשת להתערב.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2011 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

