הקניית הישראליות: עבודת הסומכות במרכזי הקליטה של עולי אתיופיה

מחברים

  • ענבל סיקורל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת
  • רחל שרעבי המכללה האקדמית אשקלון image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

עולות מאתיופיה, קליטת עלייה, סומכות, מרכזי קליטה, מסורת עדתית, ניקיון ובריאות, הורות, חיי נישואים, העצמת נשים, סטריאוטיפים

תקציר

עם הקמת מדינת ישראל שימשו נשים מן האליטה הוותיקה כמדריכות של עולות חדשות. מדריכות אלה ראו בתפקידן שליחות אידאולוגית. בשנות השמונים מילאו מדריכות תפקיד דומה במרכזי קליטה לעולים מאתיופיה. אולם הפעם המדריכות לא הכירו כלל את תרבות העולים, והמניע לעבודתן היה אילוצי תעסוקה. משנות התשעים החלו עולות ותיקות מאתיופיה, דוברות אמהרית, לשמש מדריכות של עולים חדשים.

המאמר בוחן שלושה תחומים בעבודתן: ניקיון ובריאות, הורות וחיי נישואים, ועמדות כלפי המסורת העדתית. נראה כי המדריכות רואות בעצמן נציגות של הממסד, שהוטלה עליהן המשימה להפוך את העולים החדשים לישראלים. הרקע העדתי המשותף להן ולעולים יוצר אמפתיה כלפיהם ומקל על העברת מסר הקליטה. המדריכות גם משמרות היבטים מסוימים בתרבות העולים, ולעיתים שימור זה מעצב אותה מחדש. כך ממוקמת הסומכת בנקודת המפגש בין החברה הישראלית לעולים מאתיופיה, שכן היא עצמה עדיין אינה מועצמת, וכמו העולה החדשה, סובלת מסטריאוטיפים שליליים.

פורסם

01.07.2011

כיצד לצטט

סיקורל ענבל, & שרעבי רחל. (2011). הקניית הישראליות: עבודת הסומכות במרכזי הקליטה של עולי אתיופיה. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 790-815. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/669