הצנזורה על סרטי קולנוע ערביים במדינת ישראל, 1967-1948

תקציר

מאמר זה בוחן את פעולות הצנזורה של הממשלה על סרטי קולנוע ערביים בשני העשורים הראשונים של מדינת ישראל באמצעות עיון נרחב במסמכי המועצה לביקורת סרטים ומחזות, הגוף האחראי — להלכה ולמעשה — לצנזורה על הקולנוע. את כוונת רשויות המדינה לאסור כליל יבוא של סרטים תוצרת מצרים והקרנתם לא היה אפשר ליישם בשל צורכי המיעוט הערבי במדינת ישראל והעולים מארצות ערב. המאמר זורע אור על מאמצי הפיקוח של הצנזורה ועל מטרתם הכפולה: למנוע מהסרטים הערביים לעורר את תודעתם הלאומית והפוליטית של האזרחים הערבים במדינת ישראל ולצמצם ככל האפשר את צפייתם של העולים ממדינות ערב בסרטים כדי לקדם את תהליך התנתקותם מתרבותם הערבית ואת השתלבותם בתרבות הישראלית ההגמונית. בסופו של דבר, טוען המאמר, הניסיונות לפקח פיקוח פוליטי על הערבים ופיקוח תרבותי על היהודים נידונו לכישלון בשל הופעתו של אמצעי תקשורת ובידור חדש במזרח התיכון — הטלוויזיה. זו ביטלה את המונופול של בתי הקולנוע על הקרנת סרטים ערביים וממילא גם את כוחה של המועצה לפקח על התכנים המוצגים בהם.