משפטי התעמולה של אצ״ל בתקופת המרד, 1948-1944

מחברים

  • חן־ציון ניות חוקרת עצמאית מחבר/ת

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-37A133

מילות מפתח:

משפטים, תעמולה, אצ"ל

תקציר

בפברואר 1944 פרסם אצ"ל את הכרזת המרד; זו פתחה עידן חדש ביחסו של הארגון לממשלת המנדט. הארגון קרא בפרסומיו הציבוריים שלא לציית לחוקי המנדט, אך בהוראותיו לחבריו היה מתון ושקול יותר. ההגנה המשפטית במשפטי הנשק הייתה ריכוזית, וניהלה אותה המחלקה המשפטית של הארגון. מחברי הארגון שנעצרו נמנעה האפשרות להמשיך בלחימה, ועל כן ביקש האצ"ל להפוך את משפטם למוקד מאבק חלופי. המלצת הארגון על קו ההגנה הרצוי ניתנה לנאשמים לאחר בדיקת מצבם האישי ומצבם המשפטי.

אותם שיקולים שהביאו את הארגון לעיצוב קו הגנה פוליטי ברבים ממשפטי הנשק עיצבו גם את קו ההגנה המשפטי ברובם המוחלט של משפטי התעמולה. ההבנה כי משפטי התעמולה נעדרים הד תקשורתי בעל ערך, גילם הצעיר במיוחד של הנאשמים והאפשרות להביא לזיכויָם או במידה רבה למזעור עונשם, כל אלה הִטו את הכף לנקוט קו הגנה משפטי. ההחלטה להמשיך להאציל את סמכות ניהול משפטי התעמולה למחלקות המשפטיות המחוזיות תאמה את המגמה לבכר קו הגנה משפטי שאיננו מצריך ניהול ריכוזי ומתואם.

 דרכו של אצ"ל בזירה המשפטית הייתה מדורגת, מורכבת ומדודה, והיא נעה בטווח שבין המטרות והיעדים אשר לשמם הוקם הארגון ובין הדאגה לחיי לוחמיו ולחירותם.

פורסם

01.07.2022

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

משפטי התעמולה של אצ״ל בתקופת המרד, 1948-1944. (2022). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 37, 63-88. https://doi.org/10.51854/bguy-37A133