יחס הקיבוצים למוסדות ההשכלה הגבוהה: מדחייה והסתייגות להשתלבות

מחברים

מילות מפתח:

הקיבוץ, התנועה הקיבוצית, השכלה גבוהה, לימודים אקדמיים, עוזבי הקיבוץ

תקציר

במהלך מאה שנות קיומם של הקיבוצים השתנתה גישתם להשכלה גבוהה במידה ניכרת: משלילה מוחלטת ברוח ‘ללא עטים, נייר ודיו’, דרך השתלבות הדרגתית בתחומים מוגדרים שנועדו לשפר את מצבם הכלכלי של הקיבוצים, ועד להשתלבות מלאה. לאורך השנים התפתחו כמה מודלים של יחס הקיבוצים ללימודים אקדמיים, וכל אחד מהם היה דומיננטי בתקופה אחרת: המודל המדיר, המודל האינסטרומנטלי והמודל האידאולוגי־הבלעדי. המחקר מצביע על קשר בין התמתנותה של האידאולוגיה ששללה לימודים אקדמיים או התייחסה אליהם באופן אינסטרומנטלי בלבד, לבין הפסקה כמעט מוחלטת של קליטת חברים חדשים, לצד היעלמותן של קבוצות באירופה שהזדהו עם הקיבוצים ותמכו בהם, והתגברות הספקנות בקרב הציבור הישראלי בנוגע להצטרפות לקיבוצים. לכך נלוו גלי עזיבה נרחבים בשנות החמישים והשישים, ורבים מן העוזבים עשו זאת כדי ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, בניגוד לעמדת הקיבוצים בנושא.

פורסם

01.12.2013

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

יחס הקיבוצים למוסדות ההשכלה הגבוהה: מדחייה והסתייגות להשתלבות. (2013). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 23, 378-410. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/341