יחס הקיבוצים למוסדות ההשכלה הגבוהה: מדחייה והסתייגות להשתלבות
מילות מפתח:
הקיבוץ, התנועה הקיבוצית, השכלה גבוהה, לימודים אקדמיים, עוזבי הקיבוץתקציר
במהלך מאה שנות קיומם של הקיבוצים השתנתה גישתם להשכלה גבוהה במידה ניכרת: משלילה מוחלטת ברוח ‘ללא עטים, נייר ודיו’, דרך השתלבות הדרגתית בתחומים מוגדרים שנועדו לשפר את מצבם הכלכלי של הקיבוצים, ועד להשתלבות מלאה. לאורך השנים התפתחו כמה מודלים של יחס הקיבוצים ללימודים אקדמיים, וכל אחד מהם היה דומיננטי בתקופה אחרת: המודל המדיר, המודל האינסטרומנטלי והמודל האידאולוגי־הבלעדי. המחקר מצביע על קשר בין התמתנותה של האידאולוגיה ששללה לימודים אקדמיים או התייחסה אליהם באופן אינסטרומנטלי בלבד, לבין הפסקה כמעט מוחלטת של קליטת חברים חדשים, לצד היעלמותן של קבוצות באירופה שהזדהו עם הקיבוצים ותמכו בהם, והתגברות הספקנות בקרב הציבור הישראלי בנוגע להצטרפות לקיבוצים. לכך נלוו גלי עזיבה נרחבים בשנות החמישים והשישים, ורבים מן העוזבים עשו זאת כדי ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, בניגוד לעמדת הקיבוצים בנושא.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2013 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
