יחסי תפוצה ומולדת: רצועות ההנעה

מחברים

  • אליעזר בן־רפאל Tel Aviv University image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

יחסי ישראל–התפוצות, זהות יהודית, ציונות, גלותיות, כנעניות, עמיות יהודית, מולדת, רב־תרבותיות

תקציר

יחסי ישראל–התפוצות עומדים במוקד של דיון מתמשך. התפיסה הציונית מדגישה את חשיבותה העליונה של ישראל כמרכז העולם היהודי; אחרים דוגלים במודל דו־מוקדי, ישראלי–אמריקני; המודל הגלותי רואה ביהודיות דבר הקשור במהותו לתפוצות; והמודל הכנעני מקצין את נקודת המבט הגלותית מנקודת מבטם של ישראלים. ככלל, העולם היהודי מורכב ממגוון ישויות החולקות סמלים משותפים מסוימים, אך כל אחת מהן מדברת בשפתה שלה ומפגינה סממנים לאומיים משלה. בכל אחת מהן פועלות תנועות ומגמות הנאבקות על הבכורה בעיצוב היהודיות בכללותה. ההבדלים אכן רבים. כך, למשל, בעוד שעבור יהודי התפוצות היהודיות היא בראש ובראשונה עניין של מחויבות אישית הכפופה לזהויות לאומיות שונות, הישראליות היהודית מקיפה את עצם מציאות חיי היום־יום. לנוכח אתגרי ההישרדות, ישראלים רבים מפתחים הבנות של מצבם ברוח הריאלפוליטיק, ואילו יהודי התפוצות עוקבים לעיתים קרובות אחר האירועים במזרח התיכון מתוך עמדות שיפוטיות. יהודי התפוצות שואפים לעיתים קרובות לניעות חברתית יוצאת דופן, ואילו חריגותם של הישראלים טמונה בכך שהם שומרים פחות או יותר על נורמליות למרות העומס הכבד שמטילים עליהם אתגרים בלתי פוסקים. אם נוסיף לכך את ההבדלים הדמוגרפיים, הרי שהמולדת שיצרו במקור יהודי התפוצות אכן נעשתה ״שונה״ מאוד. באופן פרדוקסלי, דווקא המתחים החוצים גבולות הם שחושפים את ה״עם האחד״. מתברר כי לעולם היהודי המגוון הזה, המורכב מתפוצות רבות וממולדת רב־תרבותית אחת, אין מרכז כלל. הנאמנויות לאותו ״שלם״ מושתתות בעיקר על מעין שייכות משפחתית, המתארת את היהודים בתפוצות ובישראל לא כאומה אחת, אך עדיין כעם אחד, כעולם אחד, ומעל לכול — כמרחב מועדף של קשרים הדדיים.

פורסם

01.07.2015

כיצד לצטט

בן־רפאל אליעזר. (2015). יחסי תפוצה ומולדת: רצועות ההנעה. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 123-136. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/565