מה קיבל יוסף חיים ברנר מהלל צייטלין?
מילות מפתח:
הלל צייטלין, יוסף חיים ברנר, אידיאליזם, פסימיזם פילוסופי, מיסטיקה, חסידות, ציונות רוחנית, ארתור שופנהאואר, סבל היחיד, נאו־אידיאליזם רוסיתקציר
הלל צייטלין (1871–1942) היה מורו הרוחני של יוסף חיים ברנר (1881–1921) בשנים 1894–1901, בעת שהלה התגורר בהומל (גומל). יוסף קלוזנר כתב שצייטלין קירב את ברנר לציונות, ויעקב גולומב כתב שהוא הכיר לברנר את כתבי ניטשה. בחינת רעיונותיו של צייטלין באותה תקופה על רקע התרבות הרוסית הגבוהה בת הזמן מובילה למסקנה שצייטלין היה בראש ובראשונה ״אידיאליסט״. כלומר, הוא לא האמין בפתרונות חברתיים ופוליטיים (ולכן דחה את ה״בונד״). הוא קיווה שהציונות תביא לעם היהודי גאולה רוחנית, מיסטית למחצה, ברוח הנאו־אידיאליסטים הרוסים שהתנגדו למרקסיזם. עם זאת, צייטלין מתח ביקורת גם על הציונים הרוחניים (אחד העם וברדיצ'בסקי), שהזניחו את סבלו הממשי של היחיד היהודי.
בשנים 1899–1900 פרסם צייטלין סדרת מסות שבהן הציג את אמונתו בפסימיזם הפילוסופי ברוח שופנהאואר ובמיסטיקה. הוא מצא דמיון בין רעיונות אלה לבין החסידות. בכתביו של ברנר ניכרת השפעתם של האידיאליזם של צייטלין, דאגתו לסבלו של היחיד, אמונתו באמיתותו של הפסימיזם ומשיכתו למיסטיקה.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2008 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

