על תרגומו של י"ח ברנר להחטא ועונשו

מחברים

מילות מפתח:

יוסף חיים ברנר, פיודור דוסטויבסקי, החטא ועונשו, תרגום ספרותי, סגנון ספרותי, פוליפוניה, דיגלוסיה, מיכאיל בחטין, דן מירון, משלבים עבריים ויהודיים

תקציר

תרגומו של ברנר ל״החטא ועונשו״ מאת דוסטויבסקי (1911, פורסם ב־1924) נמנה עם פסגות יצירתו ועם הישגיו הגדולים של התרגום העברי במאה העשרים. המאמר מצביע על הדיוק בפרטים בתרגומו של ברנר, אך גם על אופיו ה״יהודי״ העמוק. מכאן עולה פרדוקס מוכר: כיצד התרגום נחווה כקרוב כל כך לרוחו של דוסטויבסקי עצמו, אף שאופיו מעוצב במידה כה עמוקה בידי משלבים עבריים ויהודיים? המאמר מעמיד זה לצד זה את תיאורו של מירון את סגנונו של ברנר ואת תיאורו הידוע של בחטין את סגנונו של דוסטויבסקי, ומראה מדוע שני הסופרים מבקשים למעשה להעמיד בסימן שאלה את הסגנון עצמו. ה״פוליפוניה״ הייתה עבור ברנר צורך קיומי, המייצג את מצב היסוד של ספרותו המתקיימת בדיגלוסיה.

פורסם

01.07.2008

כיצד לצטט

ערד מאיה. (2008). על תרגומו של י"ח ברנר להחטא ועונשו. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 209-219. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/685