ניהול ומגדר בארץ ישראל בשלהי התקופה העות׳מאנית, 1889–1914
מילות מפתח:
ניהול בתי ספר, מגדר, חינוך בנות, חינוך עברי, ארץ ישראל העות׳מאניתתקציר
תופעת הנישוי (הפמיניזציה) של ניהול בתי הספר מעוררת עניין רב במחקר מינהל החינוך מאז שנות השבעים של המאה העשרים. חקר נשים בעמדות ניהול, שהחל בארצות הברית והתרחב למערב אירופה, הניב ספרות ענפה המתמקדת בנשים בניהול בכלל ובניהול בתי ספר בפרט.
למרבה הצער, מלבד שני מאמריי בנושא ביישוב היהודי בארץ ישראל לפני הקמת המדינה, לא התפרסם ולו מחקר היסטורי אחד על סגנון ניהולן של מנהלות בתקופה שבה הונחו יסודות החינוך העברי בארץ ישראל.
המאמר מתמקד בארבע מנהלות חלוצות של בתי ספר לבנות במגזר העירוני בשלהי השלטון העות׳מאני, בשנים 1889–1914: ברקע שלהן ובאישיותן; באמות המידה לבחירתן לניהול בתי ספר; ביכולתן לבסס את מעמדן כמנהיגות חינוכיות בעולם שעדיין נשלט במידה רבה בידי גברים; בגישתן הייחודית כמנהלות בתי ספר לבנות; ובהצלחתן להפוך את בתי ספרן למוסדות חינוך משפיעים שסללו את הדרך לחינוך בנות בחברה היהודית המתפתחת בארץ ישראל לפני הקמת המדינה.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2011 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
