ישראל שפה קשה, אך כדורגל דיברו כולם

מחברים

  • אמיר בן פורת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

ישראל בראשיתה, כדורגל ישראלי, עלייה לישראל, יחסי ותיקים-מהגרים

תקציר

המאמר דן בתפקידו המיוחד של הכדורגל בעשור הראשון למדינת ישראל, תקופה שהתאפיינה בעלייה המונית. מאות אלפי עולים חדשים, שלא הייתה להם שפה משותפת, נדרשו — כמעט בכפייה — להשתלב בחברה המתהווה באמצעות אימוץ ערכיה וסמליה של האליטות, בני היישוב הוותיק.

הוותיקים ייסדו ושימרו כמעט כל רכיב תרבותי: עיתונים, שבועונים, תיאטרון, מוזיקה, ספרות, שירה וכדומה. אמצעים פוטנציאליים אלה להשתלבות תרבותית לא היו נגישים לעולים החדשים, שלא דיברו עברית ולא קראו בה, לא הכירו את הסמלים והקודים של התרבות המקומית, ובדרך כלל התגוררו בפריפריה הגאוגרפית, הרחק מהישג ידם של מרבית תוצרי התרבות.

הכדורגל, לעומת זאת, היה משחק מוכר כמעט בכל העולם. בזכות הפופולריות והנגישות שלו הפך הכדורגל לאמצעי להשתלבות, ובמקרים מסוימים אף לאמצעי למחאה חברתית. תפקיד זה לא תוכנן ולא זכה לעידוד מכוון מצד הנהגת המדינה. גורמים מסוימים, כגון תמיכה פוליטית בקבוצות שונות, הפכו את המשחק לאמצעי היעיל ביותר להשתלבות.

פורסם

01.07.2010

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

ישראל שפה קשה, אך כדורגל דיברו כולם. (2010). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 20, 144-168. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/399