'מה אנחנו עושים כאן?' (עוד קריאה ב'הדרשה')

מחברים

  • איריס פרוש אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת
  • ברכה דלמצקי־פישלר The Academy of the Hebrew Language מחבר/ת

מילות מפתח:

חיים הזז, ״הדרשה״, תולדות העם היהודי, תנועת התחייה הלאומית, החזון הציוני, יהדות גלותית

תקציר

הקריאה המוצעת בסיפורו של חיים הזז, ״הדרשה״, עוסקת בפרשנויות הגלויות והסמויות שניתנו לו במהלך שישים שנות הפולמוס סביבו, כמניפסט ציוני או קדם־כנעני המזהה את היהדות עם הגולה ומבקש להתנתק משתיהן. הטענה היא כי יודקה, גיבור הסיפור, מסרב לוותר על זהותו כיהודי ואינו מצליח לדמיין את זהותו של ״העם האחר״ שיירש את היהדות בארץ ישראל, קל וחומר להזדהות עמו או לאהוב אותו. יודקה מתקשה להתמודד עם מה שנתפס בעיניו כפניה הקשות והפרדוקסליות של תנועת התחייה הלאומית, שהצלחתה פירושה אובדן היהדות, ומצביע על המחיר הכבד שיש לשלם תמורת הגשמת החזון הציוני. כפי שהן מוצגות בסיפור, מצוקותיה של הציונות אינן נעוצות בארגון או בהנהגה, אלא טבועות בה עצמה. בדומה לגיבורו, המחבר המובלע מבקר את הקונצנזוס הציוני הבוחר להתעלם מן הסתירות הפנימיות הטמונות בשורשי הציונות.

ניתוח זה של ״הדרשה״ עוסק באמצעים הפואטיים והלשוניים שבהם משתמש הזז כדי ליצור במכוון טקסט פוליפוני, החותר תחת אמיתותיו לכאורה ומערער על העדפת הציונות על פני היהודיות הגלותית. לשון הסיפור חושפת את התנגדותו של הזז ללחצים לטהרנות לשונית ולהכתבת נורמות לשוניות, שאפיינו את התקופה, ואת האופן שבו הוא עוקף את הדרישה ללשון תקנית, המזוהה בדרך כלל עם ההגמוניה הציונית המתעצמת. הדיון אף שופך אור על תפיסתו של הזז את הלשון העברית בעת שחיבר את הסיפור.

פורסם

01.07.2006

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

פרוש איריס, & דלמצקי־פישלר ברכה. (2006). ’מה אנחנו עושים כאן?’ (עוד קריאה ב’הדרשה’). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 16, 1-40. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/492