'מה אנחנו עושים כאן?' (עוד קריאה ב'הדרשה')
מילות מפתח:
חיים הזז, ״הדרשה״, תולדות העם היהודי, תנועת התחייה הלאומית, החזון הציוני, יהדות גלותיתתקציר
הקריאה המוצעת בסיפורו של חיים הזז, ״הדרשה״, עוסקת בפרשנויות הגלויות והסמויות שניתנו לו במהלך שישים שנות הפולמוס סביבו, כמניפסט ציוני או קדם־כנעני המזהה את היהדות עם הגולה ומבקש להתנתק משתיהן. הטענה היא כי יודקה, גיבור הסיפור, מסרב לוותר על זהותו כיהודי ואינו מצליח לדמיין את זהותו של ״העם האחר״ שיירש את היהדות בארץ ישראל, קל וחומר להזדהות עמו או לאהוב אותו. יודקה מתקשה להתמודד עם מה שנתפס בעיניו כפניה הקשות והפרדוקסליות של תנועת התחייה הלאומית, שהצלחתה פירושה אובדן היהדות, ומצביע על המחיר הכבד שיש לשלם תמורת הגשמת החזון הציוני. כפי שהן מוצגות בסיפור, מצוקותיה של הציונות אינן נעוצות בארגון או בהנהגה, אלא טבועות בה עצמה. בדומה לגיבורו, המחבר המובלע מבקר את הקונצנזוס הציוני הבוחר להתעלם מן הסתירות הפנימיות הטמונות בשורשי הציונות.
ניתוח זה של ״הדרשה״ עוסק באמצעים הפואטיים והלשוניים שבהם משתמש הזז כדי ליצור במכוון טקסט פוליפוני, החותר תחת אמיתותיו לכאורה ומערער על העדפת הציונות על פני היהודיות הגלותית. לשון הסיפור חושפת את התנגדותו של הזז ללחצים לטהרנות לשונית ולהכתבת נורמות לשוניות, שאפיינו את התקופה, ואת האופן שבו הוא עוקף את הדרישה ללשון תקנית, המזוהה בדרך כלל עם ההגמוניה הציונית המתעצמת. הדיון אף שופך אור על תפיסתו של הזז את הלשון העברית בעת שחיבר את הסיפור.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2006 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

