בין ספרות של שבט לספרות של עם: אשר ברש והספרות העברית בין גולה למולדת
מילות מפתח:
אשר ברש, ספרות עברית, ציונות, שלילת הגולה, ריבונות, ספרות ארץ־ישראלית, איש וביתו נמחותקציר
בשנת 1931 פרסם הסופר, המשורר והעורך אשר ברש, מן הדמויות הבולטות בספרות העברית בארץ ישראל, את הרצאתו ״ספרות של שבט או ספרות של עם?״. ברש חשש מפרובינציאליות והיה מוטרד מכך שהגשמת הציונות, שתייתר את הגולה, תצמצם את אופקיה של הספרות העברית ותהפוך אותה לספרות ארץ־ישראלית דלה, המפנה עורף לספרות היהודית. בניגוד לשלילת הגולה הציונית הרדיקלית, בעיני ברש הגולה לא הייתה מצב זמני, אלא מהות אנושית היסטורית העומדת בפני עצמה ומשפיעה על המרכז התרבותי העברי בארץ ישראל. בניגוד לתפיסת הריבונות המוחלטת של ברדיצ׳בסקי, חיפש ברש דגם חלופי וגמיש של ריבונות, שיתאים לחיים היהודיים בגולה. בנובלה שלו ״איש וביתו נמחו״ (1934) ביקר ברש את אופיים הלבנטיני, השבטי והלא־ריבוני של החיים היהודיים בארץ ישראל.
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2015 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

