הבית שבגולה והגולה שבבית: ייצוגים של הבית הגלותי בשיח הדומסטיוּת הציוני
מילות מפתח:
שיח הבית הציוני, תרבות הבית, היגיינה, אאוגניקה, אוריינטליזם, זיכרון הגולה, נוסטלגיה, מודרניותתקציר
מאמר זה דן בתרבות הבית היהודית בפלשתינה–ארץ ישראל המנדטורית ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, במסגרת מה שאני מגדירה כ״שיח הבית הציוני״. התרבות הציונית עסקה באופן אינטנסיבי לא רק בכינונה של טריטוריה לאומית, אלא גם בהמצאת המרחב הביתי. במסגרת שיח זו, תרבות הבית הציונית מתהווה מתוך ניגוד דיכוטומי לתיאורים ההיסטוריים והספרותיים של הדלות והעליבות בחיי הבית היהודיים בעיירות מזרח אירופה, אשר נקשרו לימים באורח החיים הלא־היגייני של היישוב היהודי הישן בארץ ישראל; למה שכונה הפרימיטיביות הביתית של האוכלוסייה הפלסטינית הכפרית; ולמה שתואר בהרחבה כהרגלי בית נחשלים שהביאו עמם מהגרים יהודים מארצות מוצאם בגולה בארצות האסלאם.
מקורו של שיח הבית הציוני בשיח מוקדם יותר על הבית, שבא לידי ביטוי באוטופיה הציונית במפנה המאה העשרים ובשיח רפואי־היגייניסטי שניהלו רופאים יהודים ציונים, אשר היו מוטרדים עמוקות מסוגיית ההתחדשות הגופנית של היהודים. שיח הבית האוטופי עוצב בהשפעת התבססותה של הפרדיגמה הגזעית כפרדיגמה מדעית בשיח המדעי האירופי של התקופה. שיח גזעי זה צמח מן ההגות ההיגייניסטית והאאוגנית; לשתיהן הייתה השפעה מכרעת על שיח הזהות היהודית, וללא ספק גם על המחשבה המוקדמת על הבית.
במסגרת שיח הבית הציוני בארץ ישראל המנדטורית ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, מילאו ייצוגים ספרותיים וחזותיים של הבית בגולה תפקיד כפול. טענתי היא שאף שהדימוי ההיגייניסטי של הבית המודרני אינו יכול להתהוות ללא דימוי הראי האוריינטליסטי שלו — הבית בגולה — אין ההשתקפות במראה היסוד היחיד שעליו נבנית תרבות הבית הציונית. גם לייצוגים נוסטלגיים יש תפקיד מכריע. המאמר דן באופן שבו טיפוח זיכרון הגולה ממלא שני תפקידים נבדלים, סותרים אך משלימים: הראשון אנטגוניסטי, והשני נוסטלגי — כאשר הבית בגולה נעשה מושא לכמיהה ולהתרפקות נוסטלגית, אפילו בקרב סוכניה המובהקים של המודרניות הביתית.
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2015 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

