גלות ותפוצה: שתי ציוֹנוּיוֹת

מחברים

מילות מפתח:

ציונות, שלילת הגלות, הנרטיב הציוני, פרשנות מקסימליסטית, פרשנות מינימליסטית, פרשנות מהותנית־קניינית, פרשנות קונסטרוקטיביסטית־שוויונית

תקציר

מראשיתה הייתה הציונות נתונה בוויכוחים על האופן שבו יש לפרש את תורת שלילת הגלות. לפי פרשנות מקסימליסטית, היא כרוכה בשלילה מוחלטת של כל חיים יהודיים מחוץ לארץ ישראל; זהו עיקרון שלפיו שום יהודי אינו אמור לחיות בגלות. לפי פרשנות מינימליסטית, משמעותה היא שלא כל היהודים אמורים לחיות בגלות, והיא שוללת רק את האפשרות שהקיום היהודי בכללותו יהיה מחוץ לארץ ישראל. הפרשנות המקסימליסטית נעשתה דומיננטית בזרם המרכזי של הציונות לכל המאוחר בשנות השלושים. ואולם, משנות השמונים ואילך היא התמתנה.

במאמר אני מבחין בין שתי פרשנויות של הנרטיב הציוני: פרשנות מהותנית־קניינית ופרשנות קונסטרוקטיביסטית־שוויונית. לאחר הבהרת כמה מהשלכותיה המעשיות המרכזיות של הפרשנות הראשונה, אני טוען שמנקודת מבטה של הגרסה המהותנית־קניינית של הציונות, אפשר להסביר את המעבר מפרשנות מקסימליסטית לפרשנות מינימליסטית של שלילת הגלות רק באמצעות שיקולים פרגמטיים וטקטיים, ולא באמצעות שיקולים עקרוניים. לאחר הסברת הפרשנות הקונסטרוקטיביסטית־שוויונית של הציונות, אני מראה כיצד גישה זו מחייבת, מטעמים עקרוניים, את המעבר מן הפרשנות המקסימליסטית של שלילת הגלות לפרשנותה המינימליסטית.

פורסם

01.07.2015

כיצד לצטט

גנז חיים. (2015). גלות ותפוצה: שתי ציוֹנוּיוֹת. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 204-231. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/548