היבטים של שלילת הגלות
מילות מפתח:
אנטישמיות, הבעיה היהודית, ציונות, שלילת הגולה, היהודי החדש, התבוללות, זיכרון השואה, ניצולי השואהתקציר
עליית האנטישמיות באירופה במאה התשע־עשרה הולידה את מה שכונה ״הבעיה היהודית״. כיצד היה ראוי לתפוס את היהודים במסגרת החברה הבורגנית שהלכה והתגבשה לאחר המהפכה הצרפתית ועם התפשטות המהפכה התעשייתית? האם היו דת? עם? אומה? כל תשובה אפשרית הייתה מעוררת בעיה מסוימת הנוגעת להשתלבותם בחברה החדשה שנבנתה. שלוש אסטרטגיות יסוד אומצו כדי להתמודד עם ה״בעיה״: התבוללות, סוציאליזם וציונות.
הפתרון הציוני, אף שהיה תולדה של התנועות הלאומיות במאה התשע־עשרה, נבדל מכל תהליך אחר של בניית מדינת לאום באירופה: חסרו לו אחדות טריטוריאלית, אחדות של ציבור היושב בטריטוריה זו, ואף אחדות תרבותית המגולמת בשפה לאומית מגובשת. לפיכך, הציונות התכוננה על דרך השלילה, בהסתמכה על שתי הנחות היסוד: ״שלילת הגולה״ והולדתו של ״היהודי החדש״. משום כך, כל דבר יהודי שהזכיר את ה״גולה״ נתפס באופן שלילי ונעשה מאמץ למוחקו; אפילו היידיש, שפתה של יהדות מזרח אירופה. בכך מוסבר גם יחסה האמביוולנטי מיסודו של ישראל הציונית לשואה ולניצוליה: בעוד שעשתה שימוש בזיכרון השואה כאמצעי להצדקה אידאולוגית של דרכה הפוליטית של הציונות, היא התייחסה לניצולים עצמם כהתגלמותם של היהודים הגלותיים. לכך היו כמה השלכות טרגיות.
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2015 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

