הנַכְּבָּה והמלנכוליה היהודית-ערבית
מילות מפתח:
שפה וריבונות, ייהוד המרחב, עברית וערבית, הנכבה הפלסטינית, יהודים־ערבים, שלילת הגולה, מולדת וגלות, סאלח שהרבאניתקציר
אני מתבונן בשפה כסימפטום של מרחב וריבונות. ייהוד המרחב על פי המודל הווסטפלי הקלאסי, המשתקף באופן הדרמטי ביותר בנכבה הפלסטינית, ניכר גם ביחסים בין העברית לערבית. כיום, על פי הערכות גסות, רק שני אחוזים מן היהודים שולטים בערבית, לעומת כ־92 אחוזים מן הפלסטינים השולטים בעברית. טיהור המרחב הישראלי מן הערבית מציב קשיים לא רק בפני הפלסטינים, אלא גם בפני היהודים־הערבים. באמצעות מבט נוסטלגי על סאלח שהרבאני, יהודי־ערבי מבגדאד, ובהסתמך על טקסטים על הנכבה שתורגמו מערבית, אני עוסק בתפקידה של השפה בהבניית ניגודים בינריים כגון מולדת–גלות, ובבעיות הכרוכות ב״שלילת הגולה״ בהקשר היהודי־הערבי.
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2015 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

